חיבור אמיתי

אני רוצה להימשך אלייך ולהרגיש שאני משתוקק להיות איתך,

רוצה להרגיש שאת ממלאת לי את הלב,

להיות מוקסם מהשיחה איתך, מהחשיבה שלך, מהצחוק שלך, מהריח...

להידלק עלייך...שתהיה לי צמרמורת כשאני מביט בך, מחליק את ידי, מלטף כל מקום בגוף שלך...

לגעת בך, לעטוף אותך...רוצה להכאיב לך ולנחם אותך...לסמן אותך ולנשוך...

אני רוצה להביך אותך...

רוצה שתרגישי לידי גם חסרת אונים וגם בטוחה בחוסר האונים הזה...שתרגישי שאת שייכת לגמרי רוצה לסחוף אותך אלי להתאחד איתך, רוצה שתהיי מאושרת...ואני איתך,

אנחנו כאן כדי להתענג ולעשות טוב לנו ולמי שאיתנו.

חלק נהנים יותר בצד השולט וחלק אחר בצד הנשלט...וחלק גם וגם.

התמסרות בין שולט לנשלטת נבנית לעוצמות חזקות מאוד לפעמים בשלבים ולפעמים בבת אחת כמעט ברגע. ישנם הרבה גורמים המעורבים בתהליך הנפלא הזה אולם המרכיב הבסיסי והחשוב ביותר הוא האמון של הנשלטת בשולט, ללא אמון לא תהיה התמסרות אמיתית. את האמון לא קל ליצור והוא מורכב מרבדים רבים אולם לרסק אותו ניתן בשניה אחת של הפרה...לאמון הניתן לשולט ולרשות הניתנת לו כמעט שאין אח ורע ביחסים בין בני אדם. מעטים המקרים בקשר בין אנשים בהם נותן אדם אמון רב כל כך בידי אחר ומעביר אליו כמעט באופן מלא את האחריות והרשות.

אני מעריץ את היכולת של הנשלטת לתת בידי את הכוח העצום הזה ולעיתים אני חש פיק ברכיים כשאני חושש שעשיתי משהו שהנשלטת לא התכוונה שאעשה...הכוח הזה הניתן בידי השולט עלול לגרום לו לשכוח את המקור לכל זאת שהוא האמון שנתנה בו הנשלטת בהשאלה כל עוד יעמוד במה שהנשלטת צריכה ורוצה וכל עוד לא ינצל אותו לסיפוק צרכיו...

ישנם שולטים רבים שאינם מבינים זאת לגמרי. אנו רואים את חוסר ההבנה באמצעות פניות לא נאותות של שולטים לנשלטות, לעיתים אנו שומעים על מקרים שבהם שולטים לא ידעו לווסת נכון את הכוח שהפעילו ופגעו בנשלטת, יש מצבים בהם שולטים לא יודעים להתאים את הפעולות שהם עושים לשלב בו מצוייה הנשלטת ויש מצבים בהם שולטים לא מצליחים לסיים נכון תהליך שהחלו ומסיימים אותו בלי לאושש את הנשלטת, להעמיד אותה על רגליה ולהחזיר לה את כוחותיה וכבודה.

את האמון ניתן לבנות באמצעות יצירת קשר נכונה, בזמן הנכון, באופן המתאים ביותר...חשיפה מלאה של השולט בפני הנשלטת לפני שמתחילים, הנשלטת צריכה לדעת מי השולט, מה מצבו המשפחתי, מה גילו וכמובן פרטים רבים נוספים...האמון נוצר על ידי הגישה של השולט והתאמת התהליך שהם עוברים יחד לנסיונה של הנשלטת. במקרים בהם לשולט ולנשלטת נסיון רב, יתכן מצב בו האמון יווצר בתוך מספר דקות אולם במירב המקרים זה לוקח יותר זמן וטוב שכך.

האמון הוא לב העניין, ללא אמון לא יהיה קשר של שליטה וכל מי שכאן צריך להכניס זאת לראשו ולפעול באופן זה לכל אורך הדרך.

וכמובן שלא משנה מינם של השולט והנשלט הכל תקף ונכון לכולם גברים ונשים כאחד...

לשבת ליד,
לגעת בחטף, 
להריח, להביט בעיניים,
לחייך, לשוחח,
להביא קפה, לנסוע זה עם זו...
שעה קצרה ביחד, כי זה מה שאפשר

כמעט בלי לגעת,
עם חיבור מלא, אצבע מלטפת, רגל נצמדת, 
עיניים מחבקות,

כאב, חיבוק מרפא, 
המון אהבה וערגה...

או אולי הרבה שעות כי יש אפשרות

עם המון מגע, וכאב ושמחה של התמסרות...

האושר שלנו בנוי מכל כך הרבה רגעים 

ולא מרצף אחד ארוך ואינסופי...

הנשיקה יכולה להביא אותנו לשיא חזק ועוצמתי מבלי בכלל לגעת בחלקי הגוף שבדרך כל מביאים אותנו לאורגזמה...

היא קשורה ועקודה ואני מטייל עלייה עם השפתיים מכף רגל ועד ראש...
במקומות הנכונים מתעכב ומנשק, ומלקק, ונושך, ומושך, ומורט...
מדי פעם גם אצבע מתגנבת, ונכנסת, או צובטת או לוחצת...
חגיגה של נישוקים ונשיכות...

אט אט השפתיים עולות במעלה הצואר ומגיעות לסנטר, 
הלשון מלחכת את הסנטר, ליקוק ארוך עם הרבה רוק, והשפתיים יונקות את הסנטר...
הכל בשילוב של לחץ עם היד על הגרון המצפה שלה...
ואז צד את השפתיים שלה ומתחיל משחק בין השפתיים שלה,

והלשון נכנסת אליה לפה שלה ומשתלטת עליו...
בתוך לחי אחת, 
לאורך השיניים והלחי השנייה, 
ומדי פעם השפתיים שלי מוחצות את השפתיים שלה ועם השיניים אני מעניק לה נשיכות קלות עד שטיפות דם חמות מבצבצות...וטעם הדם מתערב עם טעם הרוק...והריח מדהים...

אחרי משחק ארוך עם השפתיים והפה,

כשאני ממשיך בטיול, שתי אצבעות נכנסות אליה לפה להמשיך את הזיון המטורף הזה...
הלשון מלקקת בעדינות את העיניים בתחילה את הריסים והעפעפיים 
אחר כך את העיניים הסגורות עד שהיא מרחפת,
ואז חוזר לשפתיים ולפה לסיבוב נוסף, 
וזוהי רק ההתחלה כי כשאני ממשיך בטיול ומגיע לפטמות...
רק אז היא מבינה מה יקרה לה כשארד למטה אל השפתיים התחתונות...

ההרגשה מטרפת, והתשוקה גועשת והיא פשוט שלי, כך רק עם השפתיים...

נשיקה מזיינת...

יש כאן לא מעט נשלטות שלא לדבר על נשלטים שעושים לא את מה שנכון להם אלא את מה שנכון לאחרים. הם רוצים דבר אחד ועושים דבר אחר כדי ששולט או שולטת ירצו אותם. הם יהיו מוכנים לעשות דברים שהם ממש לא רוצים רק כדי שמישהו או מישהי יבחר בהם...

הם רק לא מבינים שבאופן זה הם מרחיקים מהם את השולטים הטובים את אלו שהם באמת רוצים ומושכים אליהם את השולטים והשולטות שהם לא ממש רוצים, אלו שלא יודעים מה לעשות עם זה ובכלל לא מבינים את תפקידם...

תהיו אתם, אל תעשו מה שאחרים רוצים שתעשו אלא את מה שנכון וטוב לכם ולמרבה הפלא גם תמצאו מהר יותר את מי שאתם באמת מחפשים.

את יושבת על הכסא שלך, ברכיים גבוהות צמודות מכופפות, גבך זקוף בניצב למשענת.
אני ממרכז את ראשך בנגיעות עדינות בסנטר ומעלה את המבט שלך אלי.
מחפש את האישונים שלך שמתחמקים משלי ומתרוצצים מצד לצד.
אני דורש ממך מבט ישיר בעיניים שלי עמוק פנימה אבל זו המלחמה שלך עם עצמך,

את רוצה להיחשף את רוצה גם לוותר על החומה הזו ולהיכנס פנימה לתוך המבצר שלי.

את נלחמת עם ההגנות מהעבר מנסה להשיל מעצמך את השריון שהתעטפת בו עם הזמן.
אחרי התמודדות לא פשוטה את מישירה מבט אלי מקבלת בהכנעה את החדירה שלי לתוך נשמתך.

לחלוחית דקה מופיעה בתחתית מסך האישונים שלך.

אני יודע. יש דברים שלא ניתן לתאר במילים. אבל עינייך אומרות הכל, הדמעות שגולשות לאיטן על לחייך מחליפות את מילותייך, מבהירות לי את המבוכה הגדולה והתקווה...
אני יודע,
אני יודע ואני כאן...  

רוצה לראות אותך מובכת, מסמיקה ומתביישת, קשורה על הגב עם רגליים פשוקות...מביט בך אל שפתי הכוס רואה את רטיבותך ניגרת...סוטר בעדינות על השפתיים הלחות שומע אותך נאנחת, גונחת וקצת מתייפחת...

הופך אותך מפשק את לחייך...החור הקטן הנהדר שלך ניבט אלי ואני נוגע לא נוגע מרפרף בעדינות סביב המעגל העדין והרגיש שלך...כשמדי פעם אצבע חודרת בעדינות שמטריפה אותך...

על הגב את שוב מפושקת, נבוכה, מגורה, רטובה דורש ממך כך באותו הרגע לגעת בעצמך ולהסתכל לי בעיניים כשאת מענגת את גופך...בלי שיותר לך להגיע אל סיפוקך ורק אז כשתהיי רגע לפני...מתחננת לגמור אכנס לתוכך וארשה לך לעוף לשמיים, אבל אמשיך עוד ועוד עד ששוב תתפרקי כך ביחד איתי כשאני מתחבר אלייך לנשמתך, מתפוצץ בתוכך ועף ביחד איתך למרומים...

עכשיו, ברגע זה הייתי רץ אחרייך בשדה הירוק שממול,

וקורע ממך את חולצתך ואחריה כל פריט מבגדייך

וממשיך לרוץ בעקבותיך בירוק הגדול

עד שתהיי עירומה כביום היוולדך,

אז אתפוש בך ואחבק...

אשכיבך על הגב, אפשק את רגלייך

והשוט  יתחיל  ללטף את ירכייך 

יעלה אט אט עד שיגיע אל שפתייך הלחות 

שנוצצות מרטיבות ומריגוש 

ואך ממתינות למגע ידי...

וכשהשוט ילחך בעדינות את השפתיים את תרעדי 

וכשהשוט יכה בחוזקה בשפתיים את תתחילי לכאוב,

וכשהשוט יכה במדויק בנקודת המפגש הקדושה בין שפתייך

תביטי בי בכאב...

בגעגוע, בכמיהה

תראי את השמיים הכחולים,

הנשקפים מבעד לעשב הירוק...

ותתני לי את עצמך בלי גבול ועד תום.

וכך מחוברים, אוהבים, כואבים

אגביה אותך ואצמיח אותך

מתוך הכאב ומתוך ההתמסרות

בתוך כל הקושי

ובתוך השדה הירוק אל מול שמי התכלת

גם כך אני רוצה אותך...

אחת התכונות שמפריעה ליצור קשר אמיתי היא שיפוטיות וביקורתיות יתר. אני חושב שכמעט כל אחד או אחת מאיתנו נגועים בכך במידה כזו או אחרת. השאלה היא האם אנו יודעים לדחוק את התכונה משמידת התקשורת והאינטימיות הזו לקרן זוית ולמלא את עצמנו במקומה עם התכונות המתאימות יותר לתקשורת בין בני אדם...הבנה, קבלה, הכלה...

בקשר בידיסמי השיפוטיות מועצמת פי כמה דווקא במקום שבו אנחנו רוצים להיות פתוחים לגמרי. כשאנו רוצים להרגיש בטוחים בכך שלא משנה מה נעלה ואיזה רגש או רצון נציג או על איזו פנטזיה נספר הם יובנו, יתקבלו (ולאו דווקא תהיה הסכמה על הנושא) ובעיקר יכובדו על ידי הצד השני...עבורי, אם אין את הפתיחות הזו שבה כל אחד מהשניים יוכל לפתוח כל נושא בלי לחשוש שיביטו בו בעיניים שופטות, לא יכול להתקיים קשר אינטימי לא ונילי ובודאי שלא בידיסמי...

שקיפות מובילה לתקשורת טובה ואמיתית,

שמאפשרת לבנות קשר נכון, שמתאים לשני הפרטנרים...

וככל שמכירים יותר ומתקרבים יותר, השקיפות חודרת פנימה עוד ועוד, עד שיש הכרה אמיתית ונכונה,

וידיעה אמיתית לא רק של המעטפת אלא של האמת שבפנים...

אז אלה החיים הנכונים.