חיבור אמיתי

את יושבת על הכסא שלך, ברכיים גבוהות צמודות מכופפות, גבך זקוף בניצב למשענת.
אני ממרכז את ראשך בנגיעות עדינות בסנטר ומעלה את המבט שלך אלי.
מחפש את האישונים שלך שמתחמקים משלי ומתרוצצים מצד לצד.
אני דורש ממך מבט ישיר בעיניים שלי עמוק פנימה אבל זו המלחמה שלך עם עצמך,

את רוצה להיחשף את רוצה גם לוותר על החומה הזו ולהיכנס פנימה לתוך המבצר שלי.

את נלחמת עם ההגנות מהעבר מנסה להשיל מעצמך את השריון שהתעטפת בו עם הזמן.
אחרי התמודדות לא פשוטה את מישירה מבט אלי מקבלת בהכנעה את החדירה שלי לתוך נשמתך.

לחלוחית דקה מופיעה בתחתית מסך האישונים שלך.

אני יודע. יש דברים שלא ניתן לתאר במילים. אבל עינייך אומרות הכל, הדמעות שגולשות לאיטן על לחייך מחליפות את מילותייך, מבהירות לי את המבוכה הגדולה והתקווה...
אני יודע,
אני יודע ואני כאן...