לפני 7 שנים. 31 במרץ 2017 בשעה 7:21
כל בוקר...ברכה, שיר, מילות אהבה...
ופתאום כלום,
ריק,
אני מוצא את עצמי מתחיל לשתף שיר מדליק
שכל כך שלנו,
ועוצר...
וכל פעולה במשך היום אתה חושב על,
מה הייתי שולח לה עכשיו,
מה היא היתה אומרת, איך היא היתה מגיבה...
וכלום...
והמחשבות, מתרוצצות לך בראש כל הזמן,
אתה מוצא את עצמך בורח לעבודה, ומשקיע את כל כולך
ולא עוצר לשנייה כי ברגע שתעצור,
היא שם בפנים, חזק, בראש...בלב...
ואתה חושב כל הזמן על מה שהיא מרגישה,
היא הרי מרגישה לפחות רע כמוך, ומתייסרת...
ולמרות הכאב והקושי העצום,
אני לא מתחרט על אף שנייה,
הייתי הולך לאותו מקום,
הייתי מחבר את נפשי וליבי
גם אם הייתי יודע מראש שתהיה כל כך קשה הפרידה.