צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

lady writer

לפני 7 שנים. 28 באוגוסט 2016 בשעה 21:45

איך פעם אחת באת לפה ולא הבנתי למה ובדיוק חזרתי ממשמרת ערב והפתעת לי את הצורה והיה קצר. היה קצר בתקשורת ובכלל לא הבנתי מה קרה ולמה באת ולמה הגוש העייף והדוחה שאני היה רע אליך. והיה שם עלבון וכאב, פגעתי בך. פגעתי בך ובכלל לא הבנתי עם מה, למה, איך. 

ועזבת. 

 

וזה כואב לי. ופוגע בי. איך העזתי?

איך הכלבה, הזונה, הטיפשה והאפס שאני, 

העזה לפגוע ככה באדון שלה? 

איך העזתי להעציב אותך? 

איך העזתי לא להבין אותך? 

 

איך העזתי להיות כל כך עיוורת?

איך העזתי לעשות הכל - 

כדי שתלך? 

 

אני לא אתן לך ללכת, אמרתי לך.

לא אהבת את זה. 

אני לא אגרום לך ללכת, תיקנתי לבקשתך.  

 

אני מצטערת אהובי.

גבר גבר עדין​(שולט) - נוגע ללב
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י