בזמן שחשבתם

״כתבתי לך! למה אתה לא עונה???!״ מתנוססת הכותרת של ההודעה השניה שלה. 

נכנסתי לקרוא את הראשונה. היא כתבה שם ״היי״. 

כתבתי לה בחזרה:

״אני לא נכנס לפה על פי בחירתך. אם לא עניתי לא ראיתי. אם ראיתי, אשיב בזמן שראיתי.

אבל, אם בשתי הודעות את מרשה לעצמך לפנות אלי כאילו אני חייב לך משהו, אז אל תגיבי להודעה הזו, ואל תכתבי בשלישית.״

אין פה אף אישה שיכולה להרשות לעצמה טון רחוב מולי. 

לא פה, ולא בשום מקום. 

כתבתן? תחכו. לא בא לכן לחכות, אל תחכו. אבל אל תפנו אלי כאילו אני חייב לכן משהו. אני לא פונה לאף אחת מכן, בטח ובטח לא היוזם. ועל אחת כמה וכמה אילו הייתי כותב, לא הייתי דורש ההתייחסות או תשובה. זה נקרא כבוד. ושליטה עצמית. ומי שאין בה את זה, אז חסר בה סקס-אפיל בסיסי, בעיני. עדיף לה שתשמור את האדמות שלה לאחרים.