לטקסט אין טון.
זה אנחנו שמעניקים לו את הטון באופן שבו אנו קוראים אותו.
הטון הוא מי שאנחנו.
למילים אין משמעות.
זה אנחנו שמעניקים למילים את כוחן.
הכוח הוא שלנו.
אם אנסה לשקף את דברי; בסופו של הפרק הראשון בסדרת סרטי המטריקס, ניאו עומד מול שלושת הסוכנים שיורים עליו, ובתנועת יד, הוא עוצר את הכדורים והם נושרים לריצפה.
הכדורים הן מילים.
הסוכנים הם כל מי שיורים לעברנו מילים.
אייג׳נט סמית׳ נמצא בחיים של כולנו באופן כזה או אחר, ומטרתו לשמר אותנו תחת אמונתו, לא אמונתנו.
למילים אין כוח. הן מילים. הכוח שלנו.
לטקסט אין טון. הטון בראשנו.
מי שחי תחת משטר מילים, חי בכלא.
לי יש משפט שהוא כתנועת ידו של ניאו. כשאומרים אותו, הכדורים נעמדים באוויר ואז נושרים לריצפה.
זה משפט פשוט.
צריכים להגיד אותו כשמביטים לעיני ״הסוכן״ שמולכם בחיוך.
הוא הולך ככה:
״את/ה יודע/ת שלמילים שלך אין משמעות עבורי?״
אין מילה/כדור שמצליח לחדור כשאומרים את זה.
למעשה, כשאומרים את זה, ומביטים בעיני ״הסוכן״ שמולך, ניתן להבחין שמשהו בו מתקפל ונחלש, והשלב הבא זה לשתול בתוכו, את עצמך. או פשוט להניח לו לקרוס אל תוך עצמו.
תנסו.
אתן/ם תודו לי.