בזמן שחשבתם

יש אלף דרכים להיות שמח. הקלה בהן היא המסלול הקשה והפתלתל של ההבנה שאנחנו לא מבינים כלום. 

עומד/רטוב לך/לכן, יש שמש, יציב על הרגליים, הילדים בריאים, הדיכאון נוכח, צאו לדרך חביבי אתם בפסגת הקיומיות. 

שום חיה לא צדה אותנו, אנחנו יכולים להתבטא בחופשיות, יש חוק וסדרי עולם, אלו לא דברים שיש לזלזל בהם ולקחת כמובן מאליו כי המציאות פריכה מידי. אם נשקע בשלווה לחלום שאין לנו אחר, ברגע נלמד שאנו כבר לא בראש שרשרת המזון והמציאות האנושית תשתנה מקצה לקצה. 

הכול פייק. גם האין הוא יש כי קיים ובאין יש יותר יש מהיש. 

כשמבינים את זה קל יותר לחיות.

תחיו, זה תיכף נגמר. 

וודי אלן אמר: המציאות היא סבל ארוך שתמיד נגמר במפתיע. לכן אולי שווה להביא בחשבון שלא כדאי לדחות את הדבר ההוא שנורא רציתם לעשות. תעשו. אתם עוד יכולים/ות. 

שבת שלום קאקסאקרז