בזמן שחשבתם

אבא שלי בן 85 היום.

איש טוב. אמיתי טוב. לא פגע מעולם באדם, לא גנב לא רימה, לא בגד לא טשטש. עבד קשה. עשה עבור ביתו בשקט. חטף על הראש מאמא שלי בשקט. היה בשקט. איש טוב. אמיתי טוב. 

ישב איתי עכשיו, אמר: ״תביא נשתה משהו״.

קמתי והבאתי בקבוק. פתחתי. מזגתי. הגשתי. 

הוא הביט בכוס, בין שתי אצבעות הניע את המשקה במעגלים, הרים גבות ממחשבות עם עצמו, לבסוף קרב את הכוס לאפו, הריח לעומק ולגם. אחרי שפקח את עיניו הביט בי. ״30 שנה שמרתי את הבקבוק הזה. 85 שנה על האדמה. ועכשיו אני שותה עם הילד שלי יין. והיין נפלא״, הוא חייך, ״אבל אתה מיושן בדיוק כמו שצריך״. 

חייכתי. ״אתה שמח עם החיים שהעברת?״ שאלתי והוא נתן בי מבט חד שלא חוויתי. 

״הייתי צריך להיות עם יותר נשים״, הוא חייך. 

צחקתי. 

״אל תעשה את הטעות שלי. אתה גבר מפואר. תשכיב״.

צחקתי ממש.