לפני שנה. 16 באוקטובר 2023 בשעה 12:44
מבול. אני יושב לצד חייל ולצידו נהג המשאית. שלושתנו בשתיקה. הדרך מטלטלת את גופנו. המראות עוד עומדים. הגשם שוטף את החלון ואני חושב על בני משפחתי שבעזה. אני מסריח מזיעה. לא החלפתי בגדים מפרוץ הלוחמה. גבר בן 48, צ׳ארמר שדהה בו הצ׳ארם מתשישות. ״הגענו״, אומר הנהג ואני פותח את הדלת וקופץ לאדמה. ריח של מוות ודם. שקט וקולות בכי או הוראות. הפנים קפואות. ארוכות. אני צועד והיא פורשת אלי ידיים. אני מחבק אותה חיבוק גדול. ואנחנו נכנסים. אני מקשיב. כותב. מחבק. ועוזב. החייל והנהג כבר פרקו ומחכים לי לשוב. אני מביט לאחור רגע לפני שמטפס לקבינה.
אני צריך סמים ולהעלם בחורים.