לפני 11 חודשים. 15 בדצמבר 2023 בשעה 0:33
תישעה קרובים הלכו מחיי במלחמה הזו.
זה מקלף אותי. אני מרגיש שמפשיטים אותי.
חיים עכשיו כי זה ממש ככה. ממש.
אני מביט בכרטיס הטיסה לחופשת הסקי שתכננו.
לא אסע.
אין טעם.
הוא כבר מחליק במדרונות אחרים.
״וכל הזמן הזה הייתי לבד״ מתנגן מרחוק. קר. אני מביט בגלים. הרוח מנשבת בפראות. גויינט בפה, שיניים נוקשות, אצבעות מתקתקות ברעד על מסך. ״אבל כל הזמן הזה, הייתי לבד״, ההוא שר ואני מרים את הראש אל עבר החשכה שבאופק. אין אפילו נצנוץ באופק. רק רוח פראית.
