לפני שנה. 5 באוקטובר 2023 בשעה 1:07
איך אמורים להמשיך הלאה בידיעה מלאה שהכל שקר? בידיעה מלאה שכל מי שאי פעם היה קרוב אלינו ייעלם כאילו לא היה ברגע שנתחיל ליפול שוב?
איך אמורים להמשיך קדימה כשיודעים בוודאות שכל מה שאנחנו בונים הוא מראית עין שלא שווה כלום ברגע האמת?
איך אמורים לרצות לחיות כאשר שוב ושוב היקום הוכיח לנו מעבר לכל ספק שאנחנו לבד, ותמיד נשאר ככה? האנשים שמקיפים אותנו הם רק תפאורה מתחלפת שנמצאת שם רק כאשר יש לנו מה לתת.
כל מה שבנינו ביחד, כל ההבטחות, כל הפאקינג אהבה, עתיד, עולם שלם.
וכל הכאב הזה, כל הגעגוע האינסופי שקורע אותי מבפנים לגזרים - כל כולו - שלי בלבד.
ממעמקי ליבי אני מצטער על כך שנולדתי לעולם הזה. לא כך דמיינתי את זה.
לא כך.
וממעמקי נשמתי
אני
ש ו נ א
את כל
מי שאי פעם
הבטיח לי
אהבה.
