"-<...>
-הפואטיות כלל לא מיותרת, גם אם אני לא תמיד פואט בחזרה.
אולי זה כי עדיין לא למדתי לישון כדבר שגרה,
אולי זה כי הזמן עוצר ורץ,
נמתח,
נסגר,
נפתח,
והקצוות מסתובבים, מסובבים את מה שיש,
או אין. כבר לא ברור -
אבל אולי מובן.
ולפעמין הכל-ום
-- פשוט - פ ש ו ט .
כ פ י ש-
ולא דורש מאף אחד דבר.
לא תכנונים בלוז,
לא הרגשה שמשהו התפספס
והמציאות בעצם הפוכה,
ביחס למבט שלנו,
או הפוך.
אולי בעצם ההפוך העוד יותר הפוך,
אבל לא עד הסוף..?
עדיף לי פוך.
משחק משמעויות ופחד שעומד מאחוריו,
פתאום זיהוי זה יצירה -
ומתעוררת בעיה,
ואז כבר לא -
התחלתי לזהות אחרת.
ואז שיחרור המתבונן-יוצר
מפחד.
-<...אתה מושלם...>
-כלל לא בטוח שדבר כזה קיים,
ואם קיים כזה דבר, אז לא בטוח כלל שהוא מושלם,
אני,
או משהו שאיכשהו יוצא ממני.
מצחיק כי כנראה זה רק יגביר את צורך ההכל בלהוכיח לי אחרת,
אם יש אחרת או אחר,
והאם זה משנה,
ומה,
עד ששוב שקט
והמעגל עוגל.
שחרור תבנית
משער שאני די בסדר סהכ.
יש מן דברים כזה שמתקרבים באופק של היום
ויש בחירות שנעשו באופק השני,
ויש מן מתח ביניהם,
ובתוכו - שינה, שכנראה ארצה,
אם ברצוני להמנע מקיפולים מיותרים בזמן-מרחב.
קשוח, אך גם זה יחלוף,
כמו כל תקופה שהפיזיות שלה
קצת מעורערת.
נראה שהרבה כרגע קצת חולים
או עמוסים מדי
או משהו כלשהו מדי כזה.
אבל אמרו לי שהאור מתחיל להתגבר,
אז אשתמש בו כסוג של כלי טיהור לכל מה שהגדרנו כחשוך -
ועל הדרך מקווה, ואף בוחר להאמין,
שיש מן משהו שהוא לא אחד ואפס.
לשאלתך - דברים מהעבר שמתנגשים עם תכניות היום,
פשוט כי לא ישנתי.
ומלכתחילה הרצון קצת בספק,
גם על הזה שבעבר, גם על העתיד לבוא.
עדיין לומד מתי להתנגד למציאות
לא רק כדי לאמר "זה הרצון שלי וכך יהיה" - שגם אותו אני לומד בדרך,
אלא גם סתם כדי ליצור מפגן של אי-רצון,
לצורך הוכחת האמיתי שבי,
עבור סביבתי ותכלס עבורי.
-<...>
-תודה, אבדוק את זה אחרי שינה, מפגש, ומסיבה שאלוהים יודע איך אשרוד (אז כנראה אני יודע),
או למה (כנראה גם פה).
שיהיה לך יום נפלא!
את קסומה.
סלחי לי אם תפסתי זמן במה ארוך ממה שלא נחשב כאינטנסיבי -
מנתק במה,
באיך,
ובלמה."
מתוך שיחה אחרת, 26.12.2019
לפני 4 שנים. 14 בינואר 2020 בשעה 16:56