מחפשת...

חלמתי אותך שוב אחרי המון זמן שלא. 

חלמתי את אותה מסיבת יום הולדת שעשית לי. זה גיל משמעותי, אמרת. 

ואני כל כך כעסתי. כי את יודעת היום וידעת גם אז מה אני חושבת על זה.

 

חיכיתי שכולם ילכו, אבל הידיד ההזוי שלך, שאף פעם לא אהבתי, נשאר ונשאר. ניקיתם וסידרתם ולא נתתם לי לעזור. תפתחי מתנות, אמרתם. הלכתי לחדר שינה ופתחתי חלון כדי לתת לקור העז של לונדון להיכנס אלינו לחדר. בשביל זה היא באה מישראל? שאלתי את עצמי בחוסר אמון. בשביל לעשות לי מסייבת יום הולדת מטופשת?

 

אחרי חצי שעה נכנסת לחדר.

- אנחנו לבד?, שאלתי.

- כן.  

- אז למה את לבושה?

- אני מצטערת, E

הבטתי בך מתפשטת. 

וניגשתי אלייך.
- בשביל מה עשית את השטות הזאת?
- חשבתי שתשמחי.
- וממתי את חושבת? למה שלא תבואי לשאול אותי?
- רציתי להפתיע אותך.
- אני מבינה. אבל השאלה היא אם את מבינה.
- אני מבינה.
השיניים שלך החלו לנקוש. גופך התחיל לרעוד. שתי מעלות בחוץ והחלון עוד היה פתוח.
התיישבת על כפות ידייך ופיסקת רגליים. אני הורדתי נעליים ונעמדתי מולך.
שלחתי רגל מהירה בין רגלייך.
- בבקשה שוב, E
אמרת כשאת מתנשפת.
נעניתי לך.
ואת ביקשת שוב.
ושוב. ושוב.
גם כשבכית, וצרחת, והתפתלת.
המשכת לבקש.
עד שאמרתי: די, מספיק. בואי אלי.

ירדתי אלייך וחיבקתי אותך.
יפה שלי. אני אוהבת אותך.
ואת כל כך טפשונת לפעמים.

עלינו למיטה ונישקתי אותך בין רגלייך. ואת החזקת בראשי וביקשת שלא אפסיק.

ועכשיו שוב יש לי יום הולדת.
ואת לא פה.
אז אני חולמת אותך.