לפני 8 שנים. 28 בפברואר 2016 בשעה 19:28
נקשתי קלות על דלת האמבטיה. היא לא השמיעה קול. פתחתי את הדלת בהיסוס ושאלתי אם היא בסדר. שוב, היא לא עונה.
-ל'? אני יכולה להכנס?
עכשיו ראיתי את וילון האמבטיה מוסט וידה מושטת החוצה, מסמנת לי להכנס. נכנסתי בצעד מהיר וסגרתי אחרי את הדלת. הסטתי את הוילון הצידה וראיתי אותה עומדת שם. פניה מופנים כלפי זרם המים, המים יורדים על פניה בקצב אחיד, עיניה עצומות וידיה אוחזות בצווארה.
התפשטתי, זה היה כמעט באופן אוטומטי. כמעט בלתי נשלט. הבטחתי לה והבטחתי לעצמי כל כך הרבה פעמים. והנה, כשמגיע הרגע, אני כל כך חלשה. כל כך לא שולטת בעצמי. נכנסתי לאמבטיה ונעמדתי לפניה. לא נגעתי בה. עמדתי לידה והרגשתי מעט מזרם המים שמופנה כמעט כולו כלפיה. אף אחת מאיתנו לא דברה. בהתחלה, היא דמעה. משהו נסתר שקשה היה להבחין בו יחד עם טיפות המים שזולגות על פניה. כעבור רגעים אחדים הפכו הדמעות למין יבבה אילמת. רק תווי פניה נעו והיה ניכר כי היא מתייסרת ממשהו. התקרבתי אליה אך ידי נשארו שמוטות לצידי גופי בהמתנה מייסרת.
לא יכולתי להסיר את מבטי ממנה והיא נותרה עצומת עיניים, כמו מבקשת להשאיר אותי בפנטזיה שלה. שומרת שלא אכנס למרחב המציאותי שלה.
-ל'..., לחשתי ברגשות גואים.
-גם אני, היא אמרה ונשתתקה שוב.
-תוכיחי לי. דרשתי.
היא התיישבה על רצפת האמבטיה ופקחה את עיניה. מבטה נתלה בי.
-תמיד הייתי ותמיד אהיה. איך את לא רואה את זה.
-קצת קשה כשאת כל כך רחוקה.
-בבקשה, E. בבקשה אל תגידי את זה.
סטרתי לפניה בחזקה. ראשה הוסט הצידה בתנופה חדה. שוב. לצד שני הפעם. אחזתי בפטמותיה כמו היו הן מקור חיותי. משכתי אותן כלפי מעלה והיא החלה מתרוממת לקראתי.
-לא. תשאירי לשבת, אמרתי.
היא לא ענתה אך חזרה לתנוחתה המקורית. הגברתי את אחיזתי ומשכתי כלפי מעלה. ראיתי אותה נאבקת להיצמד לרצפת האמבטיה.
כעבור דקות אחדות, התיישבתי לצידה וחיבקתי אותה.
-את קופאת מקור. תראי, את רועדת. היא אמרה ואני שמתי לב לראשונה ששיניי נוקשות מקור. המים זרמו עליה באופן עקבי ואני הקפדתי לא להכנס לזרם המים, שהיא לא תתקרר.
-אז למה אני מרגישה כל כך הרבה חום? שאלתי אותה בהתרסה. היא התרוממה לכוון את זרם המים אלי. עצרתי בעדה וביקשתי שתחזור לשבת.
-E, בבקשה...
משכתי אותה אלי, הושבתי אותה בין רגלי וזזתי לכיוון המים. המים שזרמו עלי חיממו אותי באחת.
-ככה יותר טוב, ל'? שאלתי כשאני נושכת לצאוורה.
-ככה הכי טוב, E. היא ענתה כשהיא מסיטה את ראשה הצידה ומפנה לי מקום.