לכל פעולה יש תוצאה , ניוטון גילה את זה.
כי ככה זה בטבע ,ככה אמרו לנו , יש טוב יש רע והם מתאזנים , ובמרווח אתה מתקיים.
נעשה קצת זום אאוט , עוד טיפה , אנחנו עכשיו מסתכלים על היקום עצמו , משהו דחף משהו , משהו נדחף ודחף משהו אחר , וככה בכל היקום שלנו דברים זזים גועשים ורועשים. משהו לפני מליוני שנים או 5780 שנה למניין שאנחנו מונים , דרך את הקפיץ של היקום , בעט את הקיום עצמו , ומאז היקום זז , מאותה מכת חשמל ,מפץ גדול.
באותה מכה היו כל המחשבות? כל הטוב הרע? כל הנשמות?
נזכרתי הערב באיזה ספר מדב שקראתי לפני המון שנים , שהגיבורים בו חיים בחללית שמאיצה עד סוף היקום , ממש עד לדעיכת הכוכבים , ואז הם רואים את היקום נדרך שוב במפץ גדול.
יש את המפץ שלנו , הקטן , נולדנו ברעש מאמא ונחזור לאדמה בשקט , כמה שריטות נשאיר ביקום? כבר הכל נקבע באותה בעיטה? או שבאמת הכל ידוע והרשות נתונה?