ואז שיחקנו ד׳ ואנוכי ,כן לא שחור לבן,והפסדתי לה כל הזמן.
,בסוף נשבעתי לא להפסיד,והמשחק נגמר אבל כבר לא יכולתי להגיד לא.
יכולתי לרמוז... לכתוב... להזיז את הראש... רק להגיד לא,אי אפשר.
ובחלום מצאתי כמו בית ספר כזה שמלמד מילים.
לא שפה שלמה... רק מילה או משפט שאתה לא יכול להגיד,והם מתרגלים אותך איך להגיד.
מפה לשם התעוררתי...
למה שארצה להגיד לא???
הזהרת טריגר! נכתב בהשראת אירוע אמיתי , נראה לי…
איפה ששם לא יהיה , היא תמיד מצאה את עצמה שם , אפילו שהיא לא רצתה להיות שם , היא העדיפה את פה , ולא את שם.
אבל היא תמיד הייתה שם ולא פה .
כמו כל סיפור גם זה התחיל בעבר , קורה עכשיו , וימשיך לעתיד , ככה זה בסיפורים אמיתיים.
היא שנאה את עצמה על זה , זה גרם לה להרגיש מטומטמת , והיא הייתה חכמה , טוב , לפחות אמא שלה חשבה שהיא כזאת , זה גם משהו , חינוך סובייטי גורם לאנשים להטיל ספק בעצמם.
היא לא הייתה יפה במיוחד , לא מאלו שתסובב ראשים בגלל פנים יפות , היא הייתה בהיעדר הגדרה אחרת , דשנה שלא לאמר שמנמנה , מאלו שמגיעות לחדר בשני חלקים ,ועליהם הייתה גאוותה ,אמנם בגיל 50 הם כבר נכנעו לכח המשיכה , והבטן , עם סינר הלידה הציק גם , אבל היי , היא הייתה אשה , ממש אישה , עם כל האינסטרומנטים, ומח חריף ואקלקטי , ויכולת מהממת , ללהג על כלום עם כל אחד, יכולת שלא מוערכת דייה.
הכל התחיל בגיל העשרה , היא ואמא שלה , עברו באלנבי או שזה היה הרצל? עברו יותר מ30 שנה , לך תזכור , לקנות בגדים לאירוע משפחתי , ועברו אצל הפרסי , בפינה ,למדוד בגדים , האמא לקחה כמה פריטים , נגשה לתא מדידה והנערה , אולי ילדה נשארה בחנות עם המוכר שניסה להתאים לה חולצה , וכאלו מבלי משים פשוט הצמיד לה חולצה לניצני החזה הילדותי שלה, היא יכלה להרגיש את האצבעות המחליאות , את החיוך העקום והצהוב, ואפילו להרגיש את הבל הפה המעושן ,לשניה שלמה היא נאלמה , שניה שתקבע את המון.
לקח לה שניה להבין .מה באמת מבינים בגיל כזה ?, תמהני.
היא הצליחה לברוח החוצה , לחום המעיק ולהמולת האוטובוסים וכאלו לא קרה כלום .
נקפוץ שנים , להווה , היא עדיין שם , אפילו המחשבות המיניות , הבוגרות שלה מושפעות משם , מרצון לשחזר.
זה תמיד יהיה מישהו מבוגר ממנה , זה תמיד יהיה קשור לחזה זה תמיד יכלול השפלה .
רק שהפעם זה יהיה שלה הפעם היא תוכל לשלוט בסיטואציה שפעם היא איבדה בה שליטה .
ילדה לך תבין.
הסיפור מוקדש לד׳ שאני מאמין שתגיע לפה , איפה שפה לא יהיה.
בפינת הקפה במשרד , הכנתי תה , חסכו אצלנו ,זאת גם פינת המים קרים …
ודברתי עם מישהו ממחלקה אחרת , ואלוהים עדי , אין לי מושג , נפלט לי שעברתי פגיעה , וההוא עמד שם , לקח נשימה ואמר גמני .
שתיקה מוזרה ,תחושת מחנק ואז שחרור גדול תחושה חמימה כזאת ונעימה . התה הכי טוב בחיי , אפילו עזר לשיעול , pcr שלילי ותודה על הדאגה .
רק שהיום הזה עבר והלכתי לישון והתעוררתי הרגע , כי בחלום , נזכרתי במשהו שהיה קודם , במושב , תמונה ברורה עלתה לי בראש והיא עדיין שם , ילדה בת 5… אפילו השם שלה עלה , במקלט , ומישהו , שגם השם שלו פתאום ברור לי , עושה לה דברים והיא צורחת .
עכשיו צריך לישון מייחל לשינה ללא חלומות , מחר שוב אגיע לתה , בעשר בבוקר בערך , מקווה שמחר אדע לסתום !
לא חושב שטוב לי להעמיק למנהרה הזאת .
בכל אסיפת הורים , בילדות תמיד המורה אמרה , לילד יש פוטנציאל , בערך בכיתה ו , נגמר גם זה .
שלא תבינו , למדתי השכלתי , מכרים שלי חושבים שאני אפילו אדם נורמאלי , מומחה בהעמדת פנים , כבר שכחתי מה אני בכלל.
מחזיק עבודה של גדולים.
ושוב השבוע שהיה החזיר אותי קצת , קורא על שיעורי פגיעה בילדים , 20 אחוז , אחד מחמישה , תספרו אנשים סביבכם , אם אתם לא , וההיא לא אז זה בטח ההוא או ההיא…
אחרי הילדות, אצלנו הכבר כמעט אין פגיעות , אבל אצל האחיות , האמהות , החברות המספרים רק גדלים.
מי שמכיר אותי יודע שאני אדם מאמין ,באמת ,בכנות , סוג של דתי כמעט.
אבל לפעמים בא לי מבול , כמו ריסט לבריאה עצמה , מבול שינקה הכל .
שהיושב במרומים יטריח את עצמו ושיקח אחריות על האנושות ,
בנתיים ראיתי שפצו אצלנו בשכונה את הניקוז …
1. טכנאי מציאות ,כשהמציאות לא משהו ,תזמין טכנאי והוא יסדר .
2. אדריכל רגשות , מרגיש איכס קיומי? קבע פגישה אצל אדריכל , והכל ירגיש נפלא.
3. מהנדס מחשבות , אההה זה כבר יש…
הפוסט נכתב בלשון זכר ,כי כזאני …
ראיתי בפעם הלא יודע כמה את מועדון קרב הגאוני , וואלה גם אם היה לי אלטר אגו , הוא לא היה בראד פיט , הוא בטח היה דני דה ויטו…
קורא לי מידי פעם על שליטה כדרך חיים, ותוהה לעצמי אולי זה בכלל הפוך , חלקנו חיים דרך השליטה, או לפחות אובדנה?
חזרתי מנסיעה , ולקחתי שתי שינשניות טרמפ , 11 בלילה , מי יכול להשאיר אותן בטרמפיאדה במוצש?!
מפה לשם , כל הדרך ניסיתי לשדר להן שוויון נפש , כאלו זה ממש הגיוני שילדות בנות 18 וקצת , יעצרו טרמפים בלילה.
ואז זה הכה בי , אני אשכרה פחדן על מלא, בראש שלי רצו סרטים שלמים ב hd על מה יכול להיות , שבכל אחד מהסרטים יש מזבלה ואבא שמחפש בגדים .
שמתי אותן ביעד , ואז הבנתי משהוא אחר , אנחנו הרוב! הפחדנים ,האלו שמגינים על בני מינינו ,שרואים ילד או ילדה ורוצים לעזור.
עוד דבר שהבנתי ,לא כולנו הופכים לאשמאים זקנים! הללויה
הייתה לי שיחה , על המקום שלנו ביקום , איפה אנחנו באמת, ואז מה מתברר ???
אנחנו בדיוק באמצע היקום , אנחנו מרכז היקום ממש , לא בקטע מטאפיזי , קבלי ,בודהיסטי , או מאמבו גאמבו מהעידן החדש , אנחנו חיים ביקום איזוטרופי , ומתברר שזה אומר שאני מרכז היקום . וגם אתה , וגם את , או אתם …
עכשיו תגידו , יופי דמנטי , מה זה עוזר להרגשה שלי?
כלום זה לא עוזר , הרגשה טובה מגיעה מבפנים , מהבנה שאיך שאתם מבינים את החיים ככה הם באמת , וזה כבר באמת שיייך לקטע של מאמבו גאמבו מהעידן החדש.
ולך אותה אחת שחושבת שהיא מרכז היקום ,צודקת!
איך גורמים לדף לדמם? היום הכל וירטואלי , אפילו עם גרזן לא תגרום למחשב לדמם …הכי הרבה לדמום.
איך גורמים לאדם לדמם? קלות , תעביר סכין ,ידמם , לעיתים ידום.
הכל מדמם , כולי פצעים פתוחים , שמחכים לארוכה שתעלה.
נזכרתי היום במטפל שלא טיפל , כאלו כן טיפל , אבל לא במה שצריך.
נזכרתי באבא שלי ,שאמר לי , אל … הוא אמר לי ככה ״אל…״ בקולו של אלוהים בעצמו.
ואני קבלתי את זה כעיצה , במקום כפשוטו , כהוראה , כציווי האל! אל …תדבר עם אחרים , אל תעזור לזרים … אתה ילד , אל תעשה דברים.
שוב פוסט בלי פואנטה , לפעמים אין דם …וידום האבא של הדמנטי.
לא אוהב פורנו…!
