ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המציאות , קווים לדמותה

סתם עוד זרם תודעה אנונימי...
לפני שנתיים. 24 ביוני 2021 בשעה 19:35

היכרתי מישהי , כבר לא זוכר איפה האמת , והיה לנו קטע כנה , עד הסוף בכל מחיר ... לא היו רגשות, כלום . 

למעשה היא תיפקדה עבורי כמו פח למחשבות , פסיכולוגית , אבל בלי תשלום. וההיפך , היא סיפרה לי הכל על הכל כולל הכל . 

אחרי איזה חודש פשוט התאהבתי בה ... למרבה הבושה ,נאלצתי לספר לה על זה וזהו , זה רק הסתבך . 

שוב אין פואנטה , כנות זה דבר מסוכן!

לפני 3 שנים. 20 במרץ 2021 בשעה 23:02

כאן נבין אולי איפה התחיל המסלול, או שלא. 

לאורך כל ההיכרות היא תמיד טרחה להזהיר אותי , אם תכיר אותי תברח , אם תדע כמה אני פשוטה תשתעמם ותלך.

ומצד שני תארה כמה היא טובה בדברים שאני אוהב וכמה היא אוהבת סוג מסויים של קשר , דבר שהתאים לסיפור שבניתי לעצמי , שאני לא נצלן , אני לא באמת טורף.החלטתי שאני אשאר , אני לא הם , היא אדם שלם , אין סיבה שאסוג ממנה.

היא הסיטה את הגולף שהיא לבשה ראיתי סימנים סגולים בצוואר , מקרוב רואים מייקאפ , תחושת המחנק שהייתה לי התחלפה בתחושת כאב כמו איבחת חרב , מהראש לבטן , אבל בלי החדות בלי הכירורגיה והדייקנות , יכלתי להרגיש את העצמות שלי מתנגדות .

ניסיתי לשמור על פאסון , מצד אחד אני לא יכול לקום ללכת , כי מה זה יעשה אותי כשאדם נחשף עירום וערייה מולי , אומר לי , תקפו אותי , ואני בתגובה הולך, אמרתי לעצמי שאני חייב להתנהג רגיל ,רק מה זה רגיל לכל הרוחות? איפה המדריך להתנהגות נאותה עם אישה שעברה תקיפה?!

היא הבחינה במצוקה שלי , פחדה שאשבר לה בין הידיים ,אני מניח,  חיפשה מלך קבלה חמור , כמו אצל שאול רק הפוך לגמרי ! בקשה שאגע בה , לא יכלתי לסרב , כלכך נמשך אליה פיזית (נטשה ,אל תעופי על עצמך זה סיפור ....) כלכך יפה כלכך שברירית אז נגעתי בה , העיניים שלה הצטעפו כשמוללתי את הפטמה שלה מתחת לחולצה , התחלתי להרגיש כאלו  מעביר לה קצת אנרגיה מעצמי. 

אחרי כמה דקות משכתי אותה אליי ונשקתי לה , נשיקה מעולה. באמת , הכל הסתנכרן גם השיניים הלשון , הכל.

חזרנו לנשום החלל של הרכב חזר לגודל האמיתי שלו ואני חזרתי לנשום , אבל הגוף שלי כבר קיבל את ההלם שלו כמו התכווצות שרירים כל הגוף , למזלי לא אדם שרירי , אבל זה היה נוראי לא הצלחתי לשמור על פאסדה של נורמליות , כי מה נורמאלי בלשבת עם אישה באוטו , אחרי שהיא מספרת לך שרק לפני 20 שעות בערך מישהו תקף אותה , כלום לא הסתדר לי בראש. 

אמרתי לה שאני חייב לזוז , היא גם מיהרה האחות התקשרה בדיוק והיא והבטיחה  שהיא תחזור תכף .

יצאתי , האוויר היה של אחרי גשם נקי כזה אבל רעיל , כל נשימה כאבה לי , לא הצלחתי להזדקף הגעתי לרכב הורדתי כסא ונחתי כמה דקות.

 

 

לפני 3 שנים. 20 במרץ 2021 בשעה 12:39

בפרק הזה אולי נבין כמה דברים עלינו  ואולי את המכניזם.

באוטו דיברנו , בחנתי את הידיים שלה , ידיים של אישה בוגרת , יש לקג׳ל או איך שקוראים לזה , הכל מוקפד היא מריחה נהדר , אישה יפה כמו שאלוהים התכוון שאישה תיהיה. 

אני טיפוס מאוד גשמי , ומגושם מאוד פיזי , הגוף שלי מגיב בשניה וחצי היא מבחינה בזה ושולחת אצבע מורה לפה שלי , הנשימה שלי נעצרת הראייה מטשטשת, גם ככה כבר לא נשאר דם בגוף.

היא מסמנת לי , עם הסנטר כאלו מצביעה על הבטן מניח יד פשוטה , בטן נעימה , מסיט טיפה את החולצה , גוף חיוור מתגלה שם היד יורדת למפשעה , היא אומרת לא , הכל נעצר מבחינתי רק האצבע עדיין אצלי .

ממשיכים לדבר והיא אומרת שהיא לא מוכנה , היא פגשה מישהו שפגע בה בדיוק יום קודם , אני כאלו קבלתי פטיש חמש קילו בראש, נושם עמוק ,מנסה להראות נורמאלי , הדברים האלו תופסים אותי לא מוכן בכל פעם.

 

בשיחות הקודמות באמייל היא כבר סיפרה שעברה תקיפה קשה בגיל צעיר התוקף היה תייר והיא הזמינה אונס אנאלי , לא היה בתפריט אותו יום אונס רגיל , אז היא הזמינה לעצמה אחד קשוח , עם סם אונס , אבל לא מספיק חזק , אז היא התעוררה לה באמצע . 

אבל זה היה מזמן והיא פשוט מושכת אליה טורפים , ככה היא. 

הרגשתי שאין לי אוויר , אם היא מושכת כאלו ,מה אני?! אני מכיר את המשחק , מכיר את סידור המילים שיגרום לתחושה ,לרגש . מה אני ? עוד טורף? 

 

האינסטיקט הראשוני שלי היה לנתק מגע , הלב שלי חלש מידיי לכאלו דברים.

לפני 3 שנים. 19 במרץ 2021 בשעה 11:30

הכל נכתב באישורה כמובן 


ואז אתה מכיר מישהי,מאוד מינורית מאוד חשושה (ו שרוקה) רצינית (י קמוצה) (כותב בפון תמודדו).
מגדירה את עצמה,נשלטת. אתה ממש יכול להרגיש את הציד, אדרנלין,כל מילה עוברת בחינה,כל משפט נערך,אתה לא ילד,קסם אישי לא עובר במדיום,אתה רק צריך לראות אותה,אתה יודע ששם בעולם האמיתי או שיש או שאין.
ואז יש,היא רעולת פנים עם חיוך שיכול להרוג אנשים חלשים,שיניים עקומות כאלו שרק בא לך לבהות בהן. שותים קפה,אמריקנו בלי סוכר,אישה חסכונית רוצה להיות פחות, (לא מבין, פחות מה?!) אבל זורם.
הקפה נגמר,ביחד עם השמש החורפית,סנכרון מושלם,תודה בורא עולם.
עוברים לרכב,בחוץ טיפטוף שמערפל את העולם, אבל מי צריך כי עולם,יש לי את כל מה שצריך לפניי.

 

ואת לי, מה אני לך?

בפרק הבא , יש  גברים בדו , אין  גברים בפה. 

 

לפני 3 שנים. 17 במרץ 2021 בשעה 21:01

טשרניחובסקי כתב ,הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ. לרוב אני לא סומך על מוסר של משוררים אבל כמאבחנים הם דווקא דיי טובים. 

היום כולם מדברים על קירות ומילים כתובות , ועל הימצאות המילים על הקיר , ועל זה שאם רק היינו טורחים לקרוא אז היינו יכולים לדעת הכל על הכל. 

אני אדם מאמין , וכחלק מאמונה שלי , יודע , בחוש כמו שאומרים , שאכן הכל ידוע מחד ומאידך הרשות נתונה. 

זה שלמשל עברתי דברים , לא אומר שאני חייב לגלגל אותם הלאה , אני יכול לעצור אצלי. יש לי את הרשות להחליט עליי.

אנחנו כמו איזה פרקטל מזורגג , קח אדם תגדיל ועדיין זה יראה אותו דבר , תמשיך להגדיל , ועדיין תראה את אותן תופעות , מי שמתנהג בצורה מסויימת , תוכל לראות את זה בכל רזולוציה.

אותי מסקרן איך זה התחיל , אמרתי שאני אדם מאמין , אז נניח שהיה אדם ראשון או האיש התבוני הראשון הוא לא סבל אלימות מאדם אחר, אף אחד לא תקף אותו . 

אז אלוהים תקף אותו? הנחש? הכניס קצת רוע למערכת? הרוע הזה , מה ? מתגלגל שם בכל הצאצאים ? האם אנחנו חייבים להעביר אותו? ואם שומרים אצלנו , כלום , הוא לא יכלה אותנו בזעם ? לא יאכל אותנו עצמנו?

אני חייב אבל להיות אופטימי , אחרת מה ?!

חברה ,מכרה? לא יודע איך להגדיר אבל מרגיש שהיא  שלי בלב , האישה הכי טובה אמיצה חכמה יצירתית ויפה שאני מכיר , בכלל מאומצת , למרות שמסרו אותה היא גדלה להיות האישה הכי מהממת שיש. 

הביולוגית שלה נאנסה. זהו אין פואנטה.

לפני 3 שנים. 17 במרץ 2021 בשעה 12:41

בטח שואלים את עצמכם ,איך המציאות עצמה רשלנית , אז זה פשוט . הרגשתי לאחרונה שבמקום לדאוג לנו למציאות שמחה מלאת פירורי אושר , היא  התחילה להתרשל ואז מקבלים מציאות דפוקה . 

אמרו לי שאני צריך לשנות את המציאות , לקחתי אותה לשיחה , אמרתי לה , תראי המציאות לא להיט ואני מרגיש שאת זורקת זין ואפילו לא מעמידה פנים שאת מנסה לתת עבודה, בכל מקום אחר כבר מזמן היו מפטרים אותך , אבל בישראל עושים שימוע . 

היא קצת נעלבה המציאות , התחילה לתרץ שזה לא היא זה המצב , והוא חרא , המצב , ושאין מה לעשות , והיא דברה איתו ,עם המצב  והוא אמר שעד שזעם לא יעבור המצב ישאר חרא.

בקיצור שלושתינו מחכים כבר כמה שעות  , המצב המציאות ואני , מחכים שזעם יעבור , נשאל אותו אם הוא צריך עזרה או שהוא כאן להישאר.

לפני 3 שנים. 16 במרץ 2021 בשעה 15:45

ילדה , בת ארבע הותקפה  , שלוש וחצי שנים , זה מה שבית המשפט חושב שמגיע לו.

על זריקת נעל על שופט מקבלים שלוש שנים . 

על נעל שלא פוגעת אפילו , סתם ליד הראש , 3 שנים.

מצפה מאלוהים שיקרא להם לבירור אצלו. 

לפני 3 שנים. 14 במרץ 2021 בשעה 0:44

 

אין אמת , האמת מתה , היא כבר שנים גססה , אבל זהו , הקו שטוח לגמרי ,תכף יכסו לה את  העיניים ,ממש כמו לחברה שלה ,צדק.

דווקא הייתה נחמדה ,  באמת,  קשוחה ישירה , אמיתית כזאת . אבל בשנים האחרונות היא נעדרה מכל המסיבות הנכונות  , לא יצאה המון , כולם התלחשו ,עובר עליה משהו , היא לא עצמה ,ככה לאט לאט חלפה לה .

ובני האדם ? הם המשיכו הלאה חיפשו אמת אלטרנטיבית , אמת אישית בסוף העדיפו את האח הפחות חכם , הסיפור, לא חכם אבל יפה . 

ככה זה בעולם של סיפורים , מי ירצה אמת? 

אמת שהייתה ילדה בת 13. אמת שהוא שכב איתה. אמת שלשכב עם ילדה בת 13 זה אונס. 

אבל אל תיתנו לאמת להשפיע עליכם , יש סיפור , היא  אמרה שהיא לא בת 13. 

אל תתנו לאמת לשנות להם , היא הזמינה אותו , מה היא חשבה?! באמת...

ימים כאלו גורמים לי לחשוב על עונשים מימי הביניים , באמת. בצורה חיובית. באמת באמת!

לפני 3 שנים. 28 בפברואר 2021 בשעה 21:47

כולנו מהללים את המימוש העצמי , כפיסגת השאיפות , השלב האחרון של מאסלו קשישה.

בפועל , כולנו מפרכסים האחד את השני ויותר עסוקים במישוש עצמי , אוננות מחשבתית הפכה לאומנות.

ולא אין לי דבר נגד אמנים מכבד את השפיץ שיש להם בראש , באמת, כולי מלא יראה לנוכח הגאונות המושפרצת לקאנבס , למעבד התמלילים.

תחי היצירה , תחי הסיפורת שלאורה אנחנו הולכים. 

רק שלא נמעד , מוסר לא כדאי ללמוד ממספרי סיפורים , וכותבי אגדות עם. 

סיפורי אמא אווזה מחלחלים , האחים גרים? חולי נפש! 

אלוהים , שמור אותי מסיפורי עם  ומעמים עם סיפורים על מכשפות ותנורים.

לפני 3 שנים. 15 בפברואר 2021 בשעה 23:54

לכל פעולה יש תוצאה , ניוטון גילה את זה.

כי ככה זה בטבע ,ככה  אמרו לנו , יש טוב יש רע והם מתאזנים , ובמרווח אתה מתקיים.

נעשה קצת זום אאוט , עוד טיפה , אנחנו עכשיו מסתכלים על היקום עצמו , משהו דחף משהו , משהו נדחף ודחף משהו אחר , וככה בכל היקום שלנו דברים זזים גועשים ורועשים. משהו לפני מליוני שנים או 5780 שנה למניין שאנחנו מונים , דרך את הקפיץ של היקום , בעט את הקיום עצמו , ומאז היקום זז , מאותה מכת חשמל ,מפץ גדול. 

באותה מכה היו כל המחשבות? כל הטוב הרע? כל הנשמות?

נזכרתי הערב באיזה ספר מדב שקראתי לפני המון שנים , שהגיבורים בו חיים בחללית שמאיצה עד סוף היקום , ממש עד לדעיכת הכוכבים , ואז הם רואים את היקום נדרך שוב במפץ גדול. 

יש את המפץ שלנו , הקטן , נולדנו ברעש מאמא ונחזור לאדמה בשקט , כמה שריטות נשאיר ביקום? כבר הכל נקבע באותה בעיטה? או שבאמת הכל ידוע והרשות נתונה?