המציאות , קווים לדמותה

הכל נכתב באישורה כמובן 

ואז אתה מכיר מישהי,מאוד מינורית מאוד חשושה (ו שרוקה) רצינית (י קמוצה) (כותב בפון תמודדו).
מגדירה את עצמה,נשלטת. אתה ממש יכול להרגיש את הציד, אדרנלין,כל מילה עוברת בחינה,כל משפט נערך,אתה לא ילד,קסם אישי לא עובר במדיום,אתה רק צריך לראות אותה,אתה יודע ששם בעולם האמיתי או שיש או שאין.
ואז יש,היא רעולת פנים עם חיוך שיכול להרוג אנשים חלשים,שיניים עקומות כאלו שרק בא לך לבהות בהן. שותים קפה,אמריקנו בלי סוכר,אישה חסכונית רוצה להיות פחות, (לא מבין, פחות מה?!) אבל זורם.
הקפה נגמר,ביחד עם השמש החורפית,סנכרון מושלם,תודה בורא עולם.
עוברים לרכב,בחוץ טיפטוף שמערפל את העולם, אבל מי צריך כי עולם,יש לי את כל מה שצריך לפניי.

ואת לי, מה אני לך?

בפרק הבא , יש  גברים בדו , אין  גברים בפה.