כאן נבין אולי איפה התחיל המסלול, או שלא.
לאורך כל ההיכרות היא תמיד טרחה להזהיר אותי , אם תכיר אותי תברח , אם תדע כמה אני פשוטה תשתעמם ותלך.
ומצד שני תארה כמה היא טובה בדברים שאני אוהב וכמה היא אוהבת סוג מסויים של קשר , דבר שהתאים לסיפור שבניתי לעצמי , שאני לא נצלן , אני לא באמת טורף.החלטתי שאני אשאר , אני לא הם , היא אדם שלם , אין סיבה שאסוג ממנה.
היא הסיטה את הגולף שהיא לבשה ראיתי סימנים סגולים בצוואר , מקרוב רואים מייקאפ , תחושת המחנק שהייתה לי התחלפה בתחושת כאב כמו איבחת חרב , מהראש לבטן , אבל בלי החדות בלי הכירורגיה והדייקנות , יכלתי להרגיש את העצמות שלי מתנגדות .
ניסיתי לשמור על פאסון , מצד אחד אני לא יכול לקום ללכת , כי מה זה יעשה אותי כשאדם נחשף עירום וערייה מולי , אומר לי , תקפו אותי , ואני בתגובה הולך, אמרתי לעצמי שאני חייב להתנהג רגיל ,רק מה זה רגיל לכל הרוחות? איפה המדריך להתנהגות נאותה עם אישה שעברה תקיפה?!
היא הבחינה במצוקה שלי , פחדה שאשבר לה בין הידיים ,אני מניח, חיפשה מלך קבלה חמור , כמו אצל שאול רק הפוך לגמרי ! בקשה שאגע בה , לא יכלתי לסרב , כלכך נמשך אליה פיזית (נטשה ,אל תעופי על עצמך זה סיפור ....) כלכך יפה כלכך שברירית אז נגעתי בה , העיניים שלה הצטעפו כשמוללתי את הפטמה שלה מתחת לחולצה , התחלתי להרגיש כאלו מעביר לה קצת אנרגיה מעצמי.
אחרי כמה דקות משכתי אותה אליי ונשקתי לה , נשיקה מעולה. באמת , הכל הסתנכרן גם השיניים הלשון , הכל.
חזרנו לנשום החלל של הרכב חזר לגודל האמיתי שלו ואני חזרתי לנשום , אבל הגוף שלי כבר קיבל את ההלם שלו כמו התכווצות שרירים כל הגוף , למזלי לא אדם שרירי , אבל זה היה נוראי לא הצלחתי לשמור על פאסדה של נורמליות , כי מה נורמאלי בלשבת עם אישה באוטו , אחרי שהיא מספרת לך שרק לפני 20 שעות בערך מישהו תקף אותה , כלום לא הסתדר לי בראש.
אמרתי לה שאני חייב לזוז , היא גם מיהרה האחות התקשרה בדיוק והיא והבטיחה שהיא תחזור תכף .
יצאתי , האוויר היה של אחרי גשם נקי כזה אבל רעיל , כל נשימה כאבה לי , לא הצלחתי להזדקף הגעתי לרכב הורדתי כסא ונחתי כמה דקות.
