בקשת סליחה וקבלת הסליחה על ידי הצד השני, היא הדרך הקצרה ביותר לניכוי הנפש מרגשות אשם.
אולי במקום סתם לבקש סליחות כל הזמן, כדי להמיר את זה במעשים, ולא לחפש לעשות את הדרך "הקצרה ביותר",
אלא לעשות את הדרך הנכונה/ המשכילה והמלמדת.
כנראה שהצורך לקבל סליחה ו/או להמיר אותה ב"תרומה" כפי שהיה נהוג בעבר, בתקופה המסיונרית של הכנסייה לא השתנתה הרבה.
הצורך למרק את המצפון, יכולה לגרום לאדם באותה נקודה לומר הכל בשביל קצת "הקלה", אבל אחרי שחלף זעם....רוב האנשים יחזרו לאותם הרגלים ישנים
ואף יצפו לקבל את אותה סליחה שוב (הרי, אם סלחו להם פעם אחת אז למה לא פעמיים, 3 או 5).
לנשלטים ולשולטים (אף אדם לא חף מטעויות, גם אם הוא מספר לעצמו שהוא שולט:)
לא יזיק, אם מדי פעם במקום לבקש את סליחתו של הצד השני נחשוב לפני מה אנחנו יכולים לעשות כדי שזה יראה אחרת, איך מיצרים עקומת למידה אפקטיבית.
