ברור לגמרי כי נשלט צריך להשלט. זה צורך. צורך שקשה להחניק. אין לו הרבה אפשרויות ביום יום.
לעומת זאת, הצורך שלי לשלוט בא לידי ביטוי בכל רגע. אני מפעיל שליטה במערכות יחסים עם חברים; כשחבר מספר לי על טעות שעשה הוא מקבל השפלות ושטיפה כמו כל עבד, הוא מודה לי כי אני צודק וגם מרגיש שהדבר מגיע מהלב. לטובתו. לעומת זאת, הרבה ששומעים את זה מהצד - נחרדים. המילים חדות ופוגעות.
הדבר יקרה מול מוכר בחנות, מול כל מי שנקרה בדרכי והאפשרות התגלתה.
נכון, הצד הפיזי נעדר אבל בינינו, הכל בראש. ההשפלות המילוליות שלי כל כך מדויקות, שגם נשלטים שאוהבים שליטה, הרגישו שלא יכולים לעמוד בהן. נסו אותי ;)
אני עושה את זה לכל הסובבים אותי, במידה זו או אחרת, אפילו לאשתי שהיא גם כן, שולטת מטבעה. זו הסיבה שאפשרתי לה להיות בקשר עם נשלטים - לתת לה מוצא, קשה לחיות עם אחד כמוני, בינינו.
למה אני מציין את כל זה? כי רוב הנשלטים לא ממש משלימים עם מצבם. הם מגיעים לסשן, מספקים את יצר ההשלטות שלהם ואז מרגישים ריקנות. הם מסופקים. הם חושבים לעצמם - מה הטעם? וחוזרים לאשה הונילית שלהם. עד שהיצר גובר שוב.
זה בערך מה שמרגיש גבר שהולך לזונה.
אז מבחינתנו, יש כאן שתי אפשרויות -
1. אם זה חד פעמי - תן תמורה ראויה. זו לא מערכת יחסים, זה פורקן. לנו לא חסר, לך חסר? תן תמורה.
2. אם זו מערכת יחסים - צריך משהו משותף משהו שיחבר אותנו מעבר לצורך הבדסמי, כי כמו כל מערכת יחסים ונילית שלעולם לא תחזיק מעמד אם היא מבוססת רק על סקס - כך גם מערכת יחסים אמיתית של שולט-נשלט צריכה להכיל מטרות משותפות ותחומי עניין מעבר.
פה דווקא יש יתרון לאשה נשלטת, כי נשים גם כן מחפשות משהו מעבר לצורך חד פעמי, דבר שכאמור אפשרי גם מבחינתנו, רק שנשים נשלטות מאד מבוקשות ואין לי שום צורך לחזר אחריהן, מתחת לכבודי וגם באמת, אין לי זמן לזה