קטעים

מספרים שלפני כמה שנים, בעיירה לא גדולה, שודדים נכנסו לבנק ואחד מהם צעק:
"אל תזוזו! הכסף שייך לבנק. החיים שייכים לכם!״. מיד כל הנוכחים במקום נשכבו על הריצפה בשקט ובלי פאניקה.
זו דוגמה לאיך שניסוח נכון של משפט, יכול לגרום לכולם לשנות את תפיסת העולם שלהם.
אחת הנשים נשכבה על הריצפה באופן פרובוקטיבי. שודד ניגש אליה ואמר: "גברתי, זה שוד ולא אונס. בבקשה תתנהגי בהתאם."
זו דוגמה לאיך שצריך להתנהג מקצוען: להתמקד במטרה.
בזמן הבריחה מהבנק, השודד הצעיר (בעל תואר ראשון) אמר למבוגר ביותר (שבקושי סיים בית ספר יסודי):
"היי, אולי נספור כמה שדדנו?" הזקן ענה לו: "אל תהיה טיפש. זה המון כסף. בוא נחכה שיגידו בחדשות כמה כסף נשדד מהבנק"
זו דוגמה לאיך שנסיון חיים חשוב יותר מכל תואר.
אחרי השוד, המנהל של הבנק אמר לרואה החשבון שלו: "בוא נתקשר למשטרה״. רואה החשבון אמר:
"חכה, לפני שנעשה את זה בוא נוסיף לסכום השוד את ה-800 אלף שהעברנו לעצמנו לפני כמה חודשים ונגיד שגם אותם גנבו"
זו דוגמה לניצול הזדמנויות.
למחרת דיווחו שהבנק נשדד על סכום של 3 מליון. השודדים ספרו את הכסף אבל גילו רק מליון אחד. השודדים התחילו לרטון:
"סיכנו את החיים שלנו בשביל מליון אחד, בזמן שהנהלת הבנק שדדה 2 מליון ולא מצמצו בכלל. אולי עדיף ללמוד איך עובדת המערכת, במקום להיות שודד רגיל?"
זו דוגמה לאיך שידע יכול להיות שימושי יותר מכוח.
מוסר ההשכל:
תן לבן אדם אקדח, והוא יכול לשדוד בנק.
תן לבן אדם בנק, והוא יכול לשדוד עם.
ולאקטואליה הישראלית:
כשעם שלם נשדד, וקורא לזה: "תספורת" או "שכר מנכ"לים ולא מגיב - זו דוגמא לעם מטומטם, שעוד חושב עצמו לעם נבחר.