לפני 8 שנים. 27 בדצמבר 2015 בשעה 17:59
נקודת מוצא לא מוצאת אותך
עקור מכל דבר שהיית.
פרץ צחוק מתגלגל שוטף את שורשיך בזיכרונות,
מגחך לך,
אוויר קר שוטף את מרגלותיך בחרטות
מונע את כאב הצמיחה שנדחה למחר.
מתגעגע לבטן לשקט לאדמה,
רוצה שהיא תחמול את עצמותיי אל חומה ותשאיר אותי נושם,
רק נושם
ועוצם עיניים.