"אתה יודע מה זה מקצוענית אחי?"
"נוו..."
"מקצוענית זאת אחת, שניה לפני שהיא מוצצת לך, היא עושה קוקו בשיער."
הצחיק אותי.
"אתה מבין אחי, זה כמו בחמוסיה שהבחור שם לך אקסטרה שמן זית, כמו הנהג אוטובוס שנותן חיוך כשאתה נכנס, כמו המנקה שמנקה בצד השני של החלונות, כמו מאמנת הכושר ש..."
"בסדר אחי הבנתי אתה יכול לעצור."
"נו חכה רגע, יש לי פואנטה, אז מקצוענית זאת אחת שעושה קוקו. אבל מקצוענות אמתית זה לבוא עם קרחת אחי. תקשיב טוב זה לקח לי זמן להבין את זה, אחת שמגיעה לך בלי שיער שרק מפריע, זאת אחת שכבר מפנקת אותך עד הסוף, אתה קולט אותי אחי? ולא סתם גיליתי את זה. גיליתי את זה פה במחלקה, כל חדר שני תמצא לך איזה כוסית כזאת רזה שווה בלי שיער, בית זונות גדול פה אתה יודע. גם אני הופתעתי, אבל אחרי המציצה הראשונה שקיבלתי פה בשירותים, אפילו אמרתי תודה שזה קרה לי, סוף סוף חי קצת, באווירה הזאת של המוות, וואלה זה כמו להיות בעזה רק עם סקס."
המחלקה האונקולוגית בשיבא. עם שיער ובלי שיער, מחלקת ילדים בצד, מרוחקת מכולם, משחקים עם הצעצועים שלהם, אולי חמש עשרה ילדים עד גיל עשר, רזים וחיוורים, בלי שיער על הראש.
זקנים נשענים על עמוד, שקית בשביל הדם ושקית בשביל השתן.
כמה זוגות, אחד בריא ואחת חולה.
לא ידעתי אם להאמין לו, האמת, שאף פעם לא האמנתי לו בשום סיפור, אבל קצת העלה לי חיוך לחשוב עליו מקבל מציצה בשירותים מחולת סרטן סופנית, זה אפילו הצחיק אותי כל כך, שבערב בבית שלי לבד לא יכולתי להפסיק לבכות.
