היא בכתה בטירוף, ערומה, התבוננתי בה.
אין לי מושג למה זה כל כך הדליק אותי.
עוד יום חמישי בעיר, ישבתי אצל חברים ושתינו את משקה הבית, ג'ין טוניק ובירה.
"היום הולכים לזייןןןן!!!!!!" חבר נכנס לדירה בצעקה. וזרק על השולחן חבילת קונדומים.
"אל תשאלו מה קרה לי היום עם הבן שרמוטה הזה." חבר אחר פתאום מתפרץ. "אנחנו הולכים ברחוב, פתאום הוא חייב להיכנס לסופר פארם. תופס חבילת קונדומים מחוספסים והולכים לקופה. אני עומד לידו, הוא מתבונן על המוכרת, מחייך אליה ודופק את החבילה על השולחן. המוכרת מסתכלת עלינו בחצי חיוך ושואלת אם זה הכל. אז החולרה הזה מסתכל עליה, נותן לי חתיכת מכה בטוסיק ואומר לה שזה הכל, הבחור פה אוהב את זה מחוספס."
שעתיים קדימה בערב, שיכורים אנחנו באמצע הבר וזוג בנות מחייכות לכיווני.
"קראנו את הספרים שלך."
"אז עושים שלישיה ונוותר על הסמול טוק?"
"תגיד שלום קודם."
"שלום... אז אתן באות."
"אתה חייב להירגע."
"בואי נתנשק שלושתנו ואז אני מבטיח להיות הכי רגוע בעולם."
שעה קדימה, אני בפינה של הבר מתחרמן עם אחת מהן, השנייה נעלמה.
"נו שלישיה?"
"אמרתי לך כבר שזה לא יקרה. לא צחקתי."
"לא היית זורמת עם בחורה?"
"דווקא יש מצב, אבל אני רוצה את כל תשומת הלב רק אליי, מישהו שיחדור לתוכי חזק וימשוך לי בשיער."
"את וכל הבנות בעיר הזאת."
"שמע, הכרתי כמה מניאקים בחיים שלי, אבל נראה לי שאתה לוקח את כולם."
"לפחות אני טוב במשהו, חכי שתראי כמה הסקס הולך להיות מאכזב."
"אל תדאג, הלילה זה לא יקרה."
שעתיים קדימה, אני כבר בנפילה של האלכוהול, היא שוכבת לידי, מסופקת, שבורה.
"אני יכולה לבקש משהו?"
"תני לישון בחייך כבר 4 לפנות בוקר."
"נו רק משהו קטן. בבקשה." היא חיבקה אותי מהצד והתבוננה בי בעיני הכלבלב החומות שלה."
"יאללה בסדר."
"אתה יכול להקריא לי את הקטע שרון בבית קברות אחרי שהוא שיכור."
"דווקא את זה?"
"כן... בא לי לשמוע את הקול שלך כשאתה מקריא אותו."
"זוכרת שכתבת לי שאין פרטי יותר ממילים, שאלו הן המחשבות הכמוסות והסודיות, המחשבות הקטנות ביותר בראש, המלוכלכות והרעות, זה הן וזה מפחיד. 'רון זה מפחיד אותי כל כך לכתוב לך, אני לא יודעת מה יצא החוצה.' זוכרת שכתבת לי מיה?"
בהתחלה לא שמתי לב, עד שהדמעה הראשונה שלה נפלה על החזה שלי. ואז עוד אחת ועוד אחת. הראש הסתובב ורץ לנוח, קצת לישון. התאמצתי ליישר את המבט שלי אליה, הצלחתי לראות את האיפור השחור מהעיניים שלה נמרח, את המבט העצוב בעיניים, את כל הדמעות המלוחות האלה מתגלגלות על פניה.
אין לי מושג למה זה כל כך הדליק אותי.
