את כתבת (נשלטת) ליד הכינוי שבחרת לעצמך.
כששאלו אותי עניתי (שולט).
לא כתבתי שאני השולט שלך ואת לא כתבת שאת שלי.
הסוגריים זה רק כדי לספר לעולם מאיזה צד של הקשר אנחנו שואבים סיפוק. היכן נמצא הצורך שלנו.
כשאני מתחיל לדבר איתך אני לא שולט. בטח לא שלך.
את לא הנשלטת שלי. לא הכלבה שלי ולא הזונה שלי ולא כלום.
את השם שלפני הסוגריים. את הדמות שבחרת לך לעולם הזה. את האדם שמאחורי הדמות.
אם את מצפה שבהתכתבות פה, עוד לפני שתכירי אותי ולפני שאלמד אותך אצפה ממך לכניעה;
אם את חושבת שעוד בטרם אגרום לך להבין מי אני ועד כמה אני טוב אדרוש ממך להתמסר;
אם לפני שאכרוך את המילים שלי סביב הצוואר, הלב והמוח שלך
את חושבת שאת צריכה להרגיש שאני שולט בך
את טועה.
שליטה אמיתית באה ברגע. מבפנים. את תדברי איתי ותכירי אותי ואני אותך.
הדומיננטיות שלי והכניעות שלך יהיו איתנו מהרגע הראשון. אנחנו לא חייבים לדחוף אותם קדימה.
מתוך כך את פתאום תרגישי שאת רוצה אותי. צריכה אותי. מאמינה בי.
זה לא משהו שמגיע מתוך החלטה רציונלית. זה בא בלי הסבר. כמו אמונה.
אז תהיי שלי. אבל באמת.
בשביל הפוזה של הקשוח שינבח עליך פקודות בהודעה השניה בכלוב דפדפי הלאה לאחד משולטי האינסטנט שמצויים פה בשפע.
כי מי זה העדין הזה שחושב שהוא צריך לדבר איתך כמו בנאדם וללמוד מה הצרכים שלך לפני שהוא מוריד אותך לריצפה ותוקע את עצמו בתוכך?
מי זה שרוצה להבין מה הגבולות שלך ומה הטריגרים שלך?
את הרי צריכה מישהו יותר קשוח.. מישהו שיחזיק אותך קצר מהרגע הראשון..
ובכן לכי אליהם..
אלה שיהיו קשוחים אליך מהרגע הראשון
אלה שיש להם סט תרגילים קבוע לכל (נשלטת)
ובטח חלק מהכלים האלה יתאימו גם לך (גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביממה..):
ידרשו שתתנתקי מהכלוב
שתציירי את שמם על השד שלך
שתשתיני על עצמך
אלה שיגרמו לך להרגיש שהנה מצאת את הדבר האמיתי ואת משחקת בבדסמ ושליטה
ואז ביום אחד.. פוףףף... זה יתאדה.. ותעלי שרשרת פוסטים על איך נפגעת..
ותחפשי את הליטוף.
ותמשיכי הלאה.
אבל רק תזכרי שאם בגלל שכתבת שאת (נשלטת) את מיד מוסרת את עצמך בידי כל מי שהוא (שולט)
אז גם סתם צ׳אט של שרות לקוחות יכול להספיק לך
את לא חייבת לחפש שולט.
