סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Intensive Care

לא כתבתי אף פעם בלוג. עד עכשיו.
כתבתי לנשים שלי. אבל לא לעולם.
כאן מצאתי בפעם הראשונה שהכתיבה של האחרים מעניינת אותי והחלטתי לשתף.
עדיין לא יודע לאן זה יילך.
מקווה שתמצאו בזה עניין. מקווה שגם אני.
לפני 5 שנים. 5 בדצמבר 2018 בשעה 17:49

אני יודע שהיא חושבת עליי.

 

זה לא עושה את זה קל יותר.

 

כשהיא בדייט אני חושב עליה כשהיא בטח מחייכת אליו ומרתקת אותו.

היא ענקית לידו. חכמה ויפה ומצחיקה ומעניינת.

היא עולם מדהים שהוא מת להכנס לתוכו.

 

וגם כשהיא בדייט אני יודע שהיא שלי.

יודע שאם רק אומר לה היא לא תצא

עם אף אחד.

היא תחכה שאפנה זמן בשבילה, תחכה שאקרא לה.

אפילו תישאר בבית לבד עד שזה יקרה.

 

אבל אני לא אעשה לה את זה.

בדסמ או לא, אני לא אחנוק אותה (לא ככה בכל אופן..).

אז אני מעודד אותה להשאיר אותי בעולם המקביל שלנו

ולצאת, להכיר וגם להזדיין, עם הונילים שלה.

 

אבל גם היא יודעת שאני קנאי לרכוש שלי

וכשתבוא אליי אחרי שמישהו אחר נגע בה

היא תעבור אצלי חיטוי. יסודי. 

עם כלי הניקוי החביבים עליי

 

 

 

 

כי אני לא נכנס למקומות שלא אני ליכלכתי.

אוצר2020צרות - כל כך חזק
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י