בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברגישות ונחישות

לכתוב, לפרוק ולספר.
במיוחד לעצמי.
לפני 3 שנים. 1 ביוני 2020 בשעה 18:58

דבר קטן וכמה נעים. אומר הרבה ופשוט.

שימי את ראשך, הניחי אותו על כתפי, תרגישי את היד העוטפת אותך, מכילה אותך.

מגונן עלייך.

את נכנסת לעולמי, מגלה אותי ואני אותך.

היד המחממת בקור מסביב, הקור שנעצר ביד שלי.

חוטפת מבט קל לעיניי, העיניים מדברות, מתלחששות, אין צורך במילים, אני כאן איתך.

גופך ונפשך בידיי, חוקר אותך, מלווה אותך ואת צועדת אחרי בבטחה.

מבט אחד והמון מילים, הרגעים הקסומים שאין צורך בהן, הן קטנות לעומת הרגש בעיניים.

 

כאן כדי לבדוק​(נשלטת) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני שבועיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י