כבר כמה זמן שאני מנסה להגיד לעצמי מה אני מרגישה. בתקווה שעם המילים ארגיש הגדרה ודרך...
אני חושבת שמצאתי את הטקסט שמתאר היטב מה זה חורבן. וגם קצת איך החיים שלי מרגישים.
אני נשואה אבל מופקרת. בעלי לא מגן עלי. אפילו לא חושב שזה התפקיד שלו. והתחושה קצת...
(הטקסט מתפילת מוסף של יום כיפור)
וְהֵן אָנוּ אַתָּה:
כְּתועִים וְאֵין לְבַקֵּשׁ. כִּשְׁבוּיִים וְאֵין לְשׁובֵב. כִּרְעֵבִים וְאֵין לְהַאֲכִיל. כִּקְנוּיִים וְאֵין לִקְנות:
כִּצְמֵאִים וְאֵין לְהַשְׁקות. כִּפְתָאִים וְאֵין לְלַמֵּד:
כַּעֲיֵפִים וְאֵין לְהָשִׁיב. כִּשְׂנוּאִים וְאֵין לֶאֱהב:
כְּנֶהְדָּפִים וְאֵין לְקָרֵב. כִּמְנֻדִּים וְאֵין לְהַתִּיר:
כִּלְקוּחִים וְאֵין אֲדונִים. כִּכְפוּפִים וְאֵין לִזְקף:
כִּיתומִים וְאֵין לָהֶם אָב. כִּטְמֵאִים וְאֵין לְטַהֵר:
כַּחֲסֵרִים וְאֵין לְמַלּאת. כִּזְנוּחִים וְאֵין לִזְכּר:
כְּהומִים וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה. כְּדַלִּים וְאֵין לְחָנְנָם:
כְּגֵרִים וְאֵין לְקַבֵּל. כִּבְזוּיִים וְאֵין לְכַבֵּד.
כַּאֲבֵלִים וְאֵין לְנַחֵם. כַּאֲנוּסִים וְאֵין מָנוס:
