מעבר להרי החושך

זה בא בשלבים

1. מכיוון שאני נוסעת לא מעט להורים... אני גם בווצאפ חובשים כוננים ביישוב שלהם. 

אז הערב זה הלך ככה:

הודעה על מחוסר (בראש שלי: בטח התעלף. מקסימום התקף אפילפסיה) 

הודעה על החייאה במקום (בראש שלי: בטח זה לא מישהו מהמשפחה שנתנו את השם שלה בתור כתובת. בטח זה סתם מישהו שעבר על יד. אורח. לא תושב היישוב) 

הודעה על  x

טלפון בהול לאבא לשאול מה שלום השכנים. 

2. בשיחת נוסטלגיה עם חבר מאחד הפורומים של כיפה, הדרדרנו לשיחה רצינית על פסיכולוגים, פסיכיאטרים, וכדורים בכמות גבוהה בהרבה מהמינון 🙈

אמרתי לו שהידע שיכולה בינתיים לתרום על כפר שאול כולל בעיקר את מצב האפים שלהם (נכון ללפני חודשיים בערך) ואת זה שמרגישים שבניגוד לדיירים, הצוות לא מאוזן תרופתית (אבל חולה עליהם. על כולם) 

3. התכתבות עם מישהו שיכל להיות פסיכולוג טוב, אבל החליט להיות פסיכולוג של מחשבים 🤷🏻‍♀️. הוא הרגיע אותי לגבי הפלאפון שלי שהראה סימני שיגעון קלים. (ונתן הוראות לעזרה ראשונה... מומלץ לכולם) (ותודה! 🌷)

4. אבא אמר שמי שכתבו בקבוצה של הכוננים שבבית שלו... אז זה... לא אורח. 😥

אני חושבת שהמצברוח שלי השתנה, אבל קשה לי להגדיר אותו עכשיו. בכולופן כנראה שבקרוב צריכה לקום, אז לילה טוב לכם, השפויים והשפויים פחות. 

שמרו על עצמכם