לפני 3 שנים. 11 במרץ 2021 בשעה 11:29
למדתי לא מעט מחשבת ישראל.
לא באוניברסיטה. זאת אומרת גם באוניברסיטה... במדרשה של בר אילן. אבל גם בהרבה מקומות אחרים. למדתי לשמה. לעצמי...
יש לי תפיסה לגבי כל מיני דברים ביהדות. אחת מהן זה כמובן לגבי גן עדן וגיהנום.
ידעתם למשל שההתעסקות של היהודים עם החיים שלאחר המוות התחילה בבית שני?
בתנך זה לא מופיע...
כשאני מדמיינת גן עדן, אני מדמיינת תחושת סיפוק. קירבה לה' ולעצמי. ידיעה שהצלחתי. שעשיתי את הדבר שנכון לי ולעולם. עונג שמיימי.
כשאני מדמיינת גיהינום אני מדמיינת תחושת החמצה נוראית. לא מכירה אש יותר שורפת מתחושת ההחמצה.
אז להכיר אותך, להריח טיפה, מרחוק. לתת ללב לרגע...
ואז לדעת שלא.
זה גיהינום עלי אדמות.
