לפני שנתיים. 27 במאי 2021 בשעה 20:46
בטח בסוף אני אשבר. אולי אחכה עוד קצת. תדאג לי? תתגעגע? מן הסתם לא.
רק אתה חסר לי.
אני לא חסרה לך.
בני אדם לא חסרים לאשליות.
כמה הייתי רוצה להיות חסרה למישהו. שמישהו ידאג או יתגעגע. כמה הייתי רוצה להיות של מישהו. אולי פעם עוד אהיה של מישהו. כרגע, אני בעיקר של הדימיון שלי, ואני נופלת אליו ונחבטת בריצפה שוב ושוב, ולא לומדת. אף פעם לא לומדת. אולי כי הדימיון הוא לא מורה כל כך טוב...