בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני שנתיים. 7 ביוני 2021 בשעה 6:48

 

כל מה שמכוון לנשמה כנראה נכנס אלי עכשיו בקלות וגורם לי לבכות. (אולי כי אמרת לי לשבור את החומות הגנה?) אני לא יודעת אם זה הקטע של הרב קוק שקראתי שהעלה אצלי דמעות, או המוזיקה (קלאסית

) שמשום מה שמו בכריזה של הבית ספר.
ואולי השילוב.

ודברים על כוחות ועוצמות של חיים מתערבבים לי עם החיים עצמם שמכים בעוצמה. או נאבקים לנבוע. והקודש והחול והכל בלגן...


אני פוחדת. אבל לשבריר שניה גם מישירה מבט ומתבוננת בסקרנות וציפייה. לראות לאן כל הבלגן הזה יוביל ולאן נגיע.

Homer Jay Simpson​(שולט) - לא תמיד נבין לא תמיד נדע,
כפראפראזה לשיר הנודע.
תמיד מייחלים כי הכל לטובה,
גם אם הדרך לשם מעט עקלקלה.
יש והיא מצלקת ומכאיבה,
אך לבסוף כולנו מצפים רק לישועה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י