סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 3 שנים. 11 ביוני 2021 בשעה 6:22

אני חושבת שבלי לשים לב מתחיל אצלי מנגנון של הדחקה. של הכל. 

של רצונות

של פחדים

שאיפות

כעסים

צרכים בסיסיים

תשוקות

 

של עצמי. 

 

 

ואני לא יודעת אם זה רק זמני מאוד או שזה ישאר ואני אצטרך לשבור את ההדחקה הזאת בכח. וכמה ההדחקה הזאת תפגע בי בסוף. כבר לא שואלת אם תפגע. הדחקה תמיד פוגעת. 

 

 

ימים עמוסים. טכנית עמוסים. ואולי טוב שכך. 

 

spankindan​(שולט){Pitzki } - הכי טוב במצבך, כמה שיותר עמוס, את חושבת פחות על עצמך ועל מה שמציק לך.
לפני 3 שנים
הקנדי​(נשלט) - מכיר את התחושה. אני בסיטואציה יחסית דומה לך, לפי הפרופיל, ולכן מבין את רכבת ההרים הזו, את הדילמה קוראת הלב. הנפש רוצה דבר אחד והראש אומר דבר אחר. זה קורא.
אשמח לשוחח איתך אם זקוקה לאוזן ומקום לפרוק. ללא מניפולציות, מבטיח. זה חשוב שיהיה לך מקום לא שיפוטי לדבר על מה שעובר עליך.
לפני 3 שנים
בודק - זה כמראה מתח בין
הסערה הפנימית
לבין המחשבה
לגבי ההשלכות
וההתמודדות
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י