מעבר להרי החושך

נדמה לי שזהו. הם מנצחים.
הרעים.
ואני פצועה וחלשה ופשוט נכנעת.

וכבר הפכתי לאדם מהסוג שאני שונאת. מהסוג שאני בזה לו כל כך. זה שלא מסוגל לראות מטר קדימה. זה שלא מצליח לחשוב אפילו לשניה על טובת האחר. על נקודת המבט שלו.
הפכתי להיות כמוהם.
כי הם מנצחים.

וכשהכל ייגמר, ואני כבר לא אזכור את האישה שהייתי פעם, זאת שבזה לאנשים כמו שאני הופכת להיות, תזכרו אתם בשבילי, שפעם שמחתי. פעם היה לי לב טוב. פעם ראיתי את האדם שמולי. פעם ידעתי לאהוב...

אבל בינתיים, פשוט תתפללו עלי?

נראה לי שרק נס עוד יוכל לעזור... 

ושבכל זאת, תהיה לכם שנה מתוקה, מאחלת מכל הלב, כל עוד הוא ממשיך לחיות ולאהוב...