מעבר להרי החושך

פתאום משהו בוכה בי ואני לא יודעת אם זה החלום ושברו, הקיץ ושרבו, ואולי סתם הלב שלי צמא למשהו אחר. גבוה ונשגב יותר. אולי זאת הרגל הכואבת, אולי הגרון, אולי זה הלב, השבור, שכך אומרים, אין שלם ממנו. בנתיים הכרית מסתדרת עם הכל ולא שואלת למה אני בוכה. אולי היא כבר יודעת שאין לי תשובה... לילה זך