לפני 7 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 20:02
בכי זה חלון עמוק לנפש. לבכות על יד מישהו, זה קצת כמו להתפשט. לבכות על כתף של מישהו זה לתת לו לחדור אל המקומות הכי כמוסים שיש.
המחשבות והתובנות הכי גדולות, עמוקות וחזקות שלי נגלו אלי דרך מסך של דמעות...
אבל כשאני בוכה, יש לי אורח קבוע, קר ואכזר, הוא בא גם כשאני מבקשת לבכות לבד.
הסינוסיטיס (הכרוני?) שלי. להתראות דמעות. שלום אנטיביוטיקה.
