לפני 9 שנים. יום שני, 18 ביולי 2016 בשעה 18:17
סיפרתי לו הכל.
הוא כבר הרגיש.
את הקושי, את חרדת הנטישה...
אפילו את מעט הכעס.
לא. לא עליו. כעסתי על עצמי.
שאני ככה כזאת...
אז הוא אמר כמה מילים,
כאילו ניסה לשכנע אבל לא באמת.
אחרי כמה שעות זה בא.
אני פרצתי בבכי היסטרי בלי שום סיבה הגיונית הנראת לעין. והוא כמובן חיכה שם בשקט.שאפול ישר לידיים שלו.