לפני 7 שנים. 10 בספטמבר 2016 בשעה 21:30
אחר צהריים. השכנה ויורש העצר שלה משחקים, יחד עם הנסיכות שלי.
כמו כל גבר בן שנתיים, הוא מתחיל לעשות שטויות.
פתאום שמעתי מילה מוכרת נזרקת לחלל האויר.
punishment
מכירים את זה שיש צליל, מילה, משהו...
משהו שזורק אתכם לעולם אחר ולא קשור?
בואו נתחיל ממחלה גנטית:
אנגליפוביה. אמא אומרת שזה אולי בגלל השלטון הבריטי שהכניס את סבא לכלא (מחנה מעפילים. אל תהיו קטנוניים) כשעלה לארץ. אני חושבת שזה קשור לחוסר יכולת לשנן בעל פה. גם את לוח הכפל אני לא יודעת.
בכולופן אני ואנגלית מעולם לא הסתדרנו. ככה שזה לא פלא שמצאתי את עצמי יושבת בקורס אנגלית באוניברסיטה. (כאילו שכל המאמרים באנגלית וה"תגידו תודה שויתרתי לכם על הגרמנית" לא מספיקים לסטודנט הממוצע)
אני יודעת שכולם פה חכמים שהוציאו 800 בפסיכומטרי (או לפחות פטור מאנגלית) אז אני רק אסביר איך הולך קורס אנגלית. כמעט כל שיעור מקבלים שיעורי בית לקרוא מאמר (אנסין) ולענות על שאלות. בשיעור רק מוודאים שהכנת שיעורי בית, על ידי התקלות - כל פעם מתקילים סטודנט אחר בשאלה.
המרצה שלנו (מקווה שהיא לא פה, אם כי לא אתפלא לגלות שהיא כן) כנראה היתה בקטע של קרימינולוגיה. וזה במקרה הטוב...
אני לא אשקר ואגיד שקראתי את כל המאמרים, אבל גם את אלה שבעלי קרא במקומי (הגיעה לי הקראת שאלון, לא קיבלתי אותה כל אנסין, אז הרגשתי בסדר להקל על עצמי בדרך אחרת), למדתי בסוף. כמעט כולם עסקו ב- שיטות ענישה יעילות, שיטות ענישה ואתיקה, שיטות הוצאה להורג... יום אחד היא חרגה ממנהגה, כנראה רצתה ללכת לטובת סטודנטים להיסטוריה או ארכאולוגיה, אז לשם הגיוון, קיבלנו מאמר על האינקוויזיציה.
אני לא זוכרת הרבה מהשיעורים האלה. תמיד הייתי עייפה - עד ערפול הכרה, בפחד שהיא תתפוס אותי שלא הכנתי שיעורי בית לפני שבועיים (מה שהיה חסר לי זה לחזור על הקורס איתה שוב), ובסטרס לא הגיוני שתמיד האנגלית עוררה אצלי.
אז אני בעיקר זוכרת משהי, שנראית כמו קריקטורה של מורה (משקפיים על אמצע האף מחוברות לשרוך, חצאית אפורה ומבט חמור סבר) זורקת בהתלהבות מילים כמו "punishment" ולא ברור לך אם זה רק כי אוהבת לצעוק באנגלית, או שיש בבחירת המאמרים איזשהי אמירה מאיימת כלפנו... בכולופן הערפול והפחד הצליחו לעבור את מרחק הקילומטרים והשנים.
ואז השכנה (האמריקאית) שואלת אותי: "למה פתאום את לא ממש כאן?"
באמת למה...