סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 8 שנים. 15 בספטמבר 2016 בשעה 19:07
תארו לכם את הסיטואציה הבאה:
 
 
הנסיכה ניגשת אלי.
מחייכת ברוך
מחבקת.
 
כל נים ונים בגוף שלי מתענג על החיבוק החם והאוהב הזה...
 
 
 
 
 
ואז דקירה וכאב חד.
 
הנסיכה נשכה אותי בבטן.
בבטן הרכה. במובן הפשוט של המילה.
 
 
 
 
הגוף שלי מכווץ.
שום דבר לא מצליח לגרום לי להרפות.
כשמתקרבים אלי אני מתכווצת עוד יותר.
 
השיעור יוגה היה אסון.
עבדנו על הרגל, היד כאבה לי.
כשעבדנו על השרירי ידיים הגב כאב, וכו'...
שום תרגיל לא הצלחתי לבצע כמו שצריך.
ואני לא יודעת מה לעשות ואיך לשחרר.
 
גם שוקולד לא עזר.
הגוף קשה כמו אבן.
מכווץ כמו אני לא יודעת מה...
וכואב כל כך.
והלב עוד יותר.
 
 
 
 
אז רק רציתי להגיד לכם להיזהר מהפתעות או מלהפתיע יותר מדי. שולטים, סומכים עליכם.
(כן. אני יודעת. אסור לסמוך על ילדה שהיא אפילו עוד לא בת חמש, אבל מי יכול לחשוד בחיבוק לאמא?)
 
 
 
זהו.
אני כאובה ומכווצת, ואפילו לא מצליחה לבכות.
 
 
נ.ב 
אומרים שאין לה הפרעות קשב, שאין לה רגישות תחושתית ושהיא בסדר גמור מבחינה רגשית. 
הילדה בריאה ונורמלית.
גם הילדים שלכם כאלה בריאים ונורמלים? 
 
 
 
 
ותודה לכל מי שכותב לי ומגיב לי... אני עוד אענה ואגיב בחזרה (בעז"ה)
אולי אחרי שאצליח להשתחרר.
 
תשמרו על עצמכם!
שר ברוח​(שולט) - בהחלט חטפתי כמה נשיכות וספאנקים בהפתעה
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י