בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 7 שנים. 3 במרץ 2017 בשעה 13:28
הצלחתם פעם להרגיש כאב ועונג ביחד? 
עצב ושמחה? 
פחד וביטחון?
 
 
אני הרגשתי. 
ומי שמכיר את התחושה יודע איזו תחושה עילאית זאת.
 
היא אמנם מבלבלת. תמיד בסוף בכיתי כי לא ידעתי מה אני אמורה להרגיש... אבל אין כמוה. זה ממכר. כמו סם...
 
 
 
הוא חמקמק.
 
רוצה כניעה מוחלטת. אבל דורש גם שאלך על הקצה. 
שאעשה את הכל, אבל לא אעבור את הגבולות. שלו.
אף פעם לא מסביר את עצמו. 
 
 
 
ואני רוצה.
 
 
כי זאת היתה הפעם היחידה שהרגשתי ככה. 
כשהייתי אצלו. כשהייתי איתו. 
 
 
והוא
הוא הבלתי אפשרי והכל בשבילי. הלוואי וידעתי את הדרך חזרה אליו.
הוא מחכה לי. אבל רוצה שאגיע בעצמי.
 
 
אוייי, אלוקים, אני משתגעת. וזר לא יבין זאת...
A v​(שולט) - אני חושב שכמעט כל יצור אנושי שחי הרגיש זאת

את רק צריכה לבנות לך מפה חזרה ..

בהצלחה.
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - כן. אני מנסה לבנות מפה... אבל איכשהו אצלי הכל יותר מתוסבך.

תודה
לפני 7 שנים
שר ברוח​(שולט) - ברוכה השבה:))
יש מי שמבין אותך ואפילו מאד..
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - תודה! לא לגמרי שבה... לא ממש יודעת מה אני רוצה מעצמי. חוץ מלחזור למקום שהיה לי בו טוב.

זה לא פשוט. ולא בטוח אפשרי...
לפני 7 שנים
שר ברוח​(שולט) - אני דווקא חושב שהבנתי מצוין למי את מתכוונת ואנחנו חולקים את אותה הכוונה (אולי זה אף בבחינת כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים ??:))
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - כן. ו"מי ששתה מיין הונגרי"... הלוואי שאמצא שוב את הדרך לטעום. ;)
לפני 7 שנים
שומר נגיעה​(נשלט) - שבת שלום לך
לפני 7 שנים
מבולבלת88{נשואה} - תודה. שבוע טוב!
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י