מעבר להרי החושך

מליון שאלות אוכלות לי את הראש עכשיו.

טוב לך?

נעים לך?

רגוע?

שלו?

מישהו דואג לך?

מישהו קורא אותך כמו שאנחנו זכינו לקרוא?

יש מישהו שעוזר לך להוציא את הג'יפה החוצה?

יש מישהו שמקשיב?

יש כתף לבכות? 

יש מישהו שעושה לך טוב?

יש מישהו שדואג למרוח לך חיוך מדי פעם על השפתיים? 

יש מישהו שלוחש לך מדי פעם באוזן, כמה את גדולה, נפלאה ומיוחדת?

לא שיכולתי לעשות את כל זה בעצמי. צריך להיות משהו בשביל זה, ואני עצמי רוב הזמן רק פירורים ואבק, ולא "משהו". אבל אני כל כך דואגת, וכל כך רוצה לשמוע שהכל בסדר, שהכל טוב... אז אני חייבת לשאול.

בצד האגואיסטי שלי, יש פשוט גם געגוע. למילים ולקסם. אבל קודם אני רוצה לשמוע שטוב לך עכשיו. אחר כך נחשוב איך אני מתגברת על הקושי שלי... 

אז

חג שמח לך, מתמחה קטנה, גדולה וקסומה שאת...