לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 20:23
אם יום כיפור הוא "מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ ה'" סוכות הוא אחרי הטבילה.
(טבילה בלי הכנות. עצם היום מכפר...)
ואתם יודעים מה עושים בליל טבילה.
אנחנו עומדים ערומים וטהורים.
דרך הסכך הוא צופה בנו כל הזמן.
הכי מביך והכי אינטימי שיש.
הוא צופה בנו אפילו כשאנחנו ישנים.
והוא נהנה מזה.
ושמח בזה.
ואנחנו?
אנחנו מצליחים לקבל את עצמנו ככה?
ערומים, כמו שאנחנו.
כמו שהוא מקבל ואוהב אותנו?
לעמוד ערומים כשמבטו החודר עובר עלינו. לדעת שהוא קורא מחשבות, בוחן כליות ולב. ואוהב אותנו.
ואנחנו רק צריכים להאמין לו.
כל יום צריך לחזור בתשובה.
אני חושבת שזאת התשובה ששייכת לחג סוכות.
אהבה שאין למעלה ממנה.
צריך רק להאמין לה.
ואין נשגב מזה ואין קשה מזה.
מתמחה, זה מכוון אלייך כמו שזה מכוון אלי ואל כל אחד ואחת.
את אהובה, יפה, גדולה... את רק צריכה להאמין לזה!