לפני 7 שנים. 19 בנובמבר 2017 בשעה 18:45
למתמחה הקטנה גדולה, ולכל מי שגם מרגישה קצת ככה...
אני יודעת. לפעמים נדמה לנו שמתרגמים הם פשוט רוצחי שירים בדם קר.
אבל אהבתי את מה שיצא פה.
אהבתי וישר חשבתי עלייך...
היי רות, קנית לך כבר
תחתונים בכל צבעי הקשת.
כותנת לילה כה מפתה,
את בעצמך כבר קצת מתביישת.
אך איש לא בא להתפתות,
היי רות, שטויות,
אין לך מה להיות כה מדופרסת.
סגרי את החלון ודי,
זה לא כדאי,
את, אל תקפצי מן המרפסת.
היי רות, אינך טיפשה,
עשית בגרות - היית חיילת,
אבל נשארת בעצם ילדה,
ילדה קטנה וכה מבולבלת.
הבאתי איתי לך זמר קטן,
שבשבילו וודאי יש לך כח.
(זאת אומרת אני ממש מקווה שיש לך כח)