בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מעבר להרי החושך

לפני 6 שנים. 26 בנובמבר 2017 בשעה 23:06

אני מופתעת כל פעם מחדש איך שהרגש מתקהה. 

איך פתאום כבר לא רוצה שיגעו בי. כבר לא מחפשת חום או אהבה. איך אני כבר לא משתוקקת לכלום מלבד טופי קרמל וכרית נוחה. איך אני הופכת לרובוטית רדודה. 

לפני רגע רציתי. עכשיו כבר לא. זאת אומרת לא אכפת לי אם כן או אם לא. 

 

 

ואני יודעת, רק שממש לא ארצה, כשאתרגל לנוחות שבבדידות, שאתאהב עד כלות בשלווה הרדודה שלי, אז, ורק אז, אתה תבוא אלי. 

דנטה88{88} - טוב בסדר
לפני 6 שנים
Dn440​(מתחלף) - אני גם חושב שזה עצוב כי מהות החיים זה בליצור קשרים להיות מאוהבת להתאהב.
לקבל יחס ולהתרגל שלמרות הכל יש בך צלם אנוש ואת ראויה לכבוד והערכה
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י