לפני 6 שנים. 9 בינואר 2018 בשעה 0:56
מה שמוציא אותי מדעתי ובאותה נשימה מדליק אותי ממש זה קולות הירי. וגם הקלות שבה מתייחסים אליהם. או יותר נכון לא מתייחסים.
כאילו, הרגע הזה שאת סוף סוף נרדמת, ואז מתעוררת לקול פיצוצים חזקים ואפילו קצת שומעת את השריקה של הכדור... ופשוט אף אחד לא מתרגש. כאילו אין צורך לדווח מי ירה על מי ואיך זה נגמר.
וזה פשוט מטריף אותי. בכל המובנים של המילה B-) ;-)
ובעלי כמובן המשיך לישון כמו בול עץ. רק אני והכלב של השכנים ערים. אז אין מי שינצל את הטרוף הרגעי...
תגידו, אתם מתעוררים כשיורים לכם מאחורי הבית? אני והכלב הם הדפוקים היחידים?
