השנה בליל הסדר היינו יותר מדי בכורות.
לא באמת יותר מדי.
פשוט יותר מדי בכורות צעירים.
שיהיו בריאים ושיתבגרו כבר :)
הבכורות המבוגרים, כבר למדו לשלוט ביצר השליטה שלהם (חכו, אני עוד אגיע לעצמי. אבל אולי זה יהיה בפוסט אחר) אבל האחיינים שלי והנסיכה יורשת העצר שלי...
איך אומרים? היה פיצוץ.
חבורת מנהיגים שחייבים ורגילים להחליט הכל, נפגשת לליל סדר משותף, וגרוע מזה, שבת שלמה בבית של סבא וסבתא.
הבת שלי הפכה למכת בכורות כשהיא לא הפסיקה להכות את המכת בכורות של אחי.
בטח זאת לא פעם ראשונה שאני כותבת לכם על הנסיכה יורשת העצר שלי שבטוחה שהיא גם השולטת שלי.
פשוט תהיתי אם יש פה כאלה חולי שליטה מגיל אפס (עזבו את הקטע המיני. זה לא רלוונטי בגיל שלהם), שלמדו איך לנתב את זה לאפיקים חיוביים יותר מלרצות לקבוע הכל וללכת מכות על כל דבר. אני תוהה איך לעזור לגדולה שלי להפוך את הבכורה מקללה לברכה. יש למישהו טיפים?