לפני 6 שנים. 4 במאי 2018 בשעה 11:42
הבדסמ
התשוקה.
בכל התשוקה למשהו שהוא לא לישון ולהפסיק להרגיש.
אז הנה, אני כנראה יודעת מה יכול לעשות לי נעים. אןלי אפילו לגמור, אבל זה כבר לא מושך אותי.
אני רק מחפשת מקום שקט להניח עליו את הראש.
אני יודעת.
זה קצת מגדיר אותי כ-מתה.
זה קצת מוות לא להשתוקק לכלום.
אבל זה שקט.
פשוט.
אז למה נכנסתי לפה שוב?
כשהכנתי מרק להערב, כשאני לא יודעת מתי השרב הזה ייגמר, אמרתי לעצמי שזה ממש מזוכיסטי לשתות מרק בחום הזה.
אבל ככה זה ייקים.
לא חשוב אם זה נעים או לא.
ליל שבת - חובה שיהיה מרק.
ואז נזכרתי בכם.
ואני עדיין רוצה לארגן מאנצ' דוסים.
זה יהיה קצת אחר לארגן אותו בלי סקרנות או תשוקה, אבל זה עדיין נראה לי חשוב.
אז אני מקווה לגמור כמה בעיות בריאותיות (כן. כנראה כשהנשמה על מצב "מוות-זמני" הגוף מתחיל לקחת אותה ברצינות) ולחזור לעבוד על זה.
תשמרו על עצמכם.
