לפני 5 שנים. 30 באוקטובר 2018 בשעה 0:29
יש פה מישהו, שללא מגבלות ההלכה, כנראה שהייתי מוצאת את עצמי באחד הלילות ישנה אצלו על הספה בסלון.
רק בספה
אפילו בלי לגעת.
פשוט בשביל ההרגשה של מקום בטוח ומכיל בלי לשפוט ובלי להיכנס למיגננה.
פשוט בשביל להניח את הראש, להרפות ולנוח. בלי משחקים של כבוד או מניפולציות.
הייתי שמה את הראש על הספה וסוף וסוף נרדמת עם מעט שלווה. גם אם היא רק לרגע. גם כשאני יודעת שעוד שניה אני יוצאת שוב לעולם הסוער. רק לשניה, פשוט כדי להחזיר לי לתודעה את האפשרות הזאת של שלווה, הכלה וביטחון. בלי שאלות ובלי איומים. (ובלי שמי שמולי ירגיש צורך להתגונן כשאני בסך הכל מספרת איך אני מרגישה) כבר מזמן שכחתי איך זה מרגיש...
נראה לי שיש פה מישהו כזה. לא יודעת אם בכלל יש לו ספה בסלון. אבל אני גם לא אבדוק. נשאר לי רק לחלום...
