לפני 5 שנים. 13 בפברואר 2019 בשעה 9:44
פתאום קלטתי איזה שיחרור זה לוותר על הכל.
להרפות.
לתת לו תמיד להחליט. כמעט ולא להתערב.
פה ושם, כשהוא עומד לגרום נזק בלתי הפיך, אני מזהירה אותו. לא שזה מזיז לו, אבל שידע.
וזה לא שהוא אדם רע, וזה לא שהוא שונא אותי. הוא באמת מאמין שמה שהוא עושה זה הדבר הנכון והטוב.
(נכון שלפעמים הוא אידיוט גמור, אבל בסופו של דבר הוא גבר, מה הוא מבין)
וזה כל כך נעים וכל כך משחרר...
כי בניגוד לקלישאה, בעלי באמת תמיד אשם בכל.
